"ואל משה אמר" - מבנה הקדמה תחבירי

נכתב על ידי איתיאל, 3/2/2019

"ואל משה אמר עלה אל ה'".


המבנה התחבירי הנפוץ במקרא הינו: נשוא-נושא (כמו בערבית ובשפות שמיות נוספות. סדר זה התהפך בהמשך הדורות בהשפעת לשונות אירופאיות).

למה נאמר כאן "ואל משה אמר" (נושא-נשוא) ולא "ויאמר אל משה" כדרך הנפוצה?

 
רש"י מפרש שמדובר ב"עבר מוחלט", כלומר: מעשה זה אירע עוד לפני מתן תורה ונכתב מאוחר. החריגות התחבירית מעידה על כך.

בדרך זו ביאר רש"י גם בפסוק "והאדם ידע את חווה אשתו" (במקום "וידע האדם") - שידעה כבר בגן עדן קודם הגירוש (ועניין זה מהותי, שכן הנוצרים מפרשים שבגן עדן לא היו יחסי אישות, וכל התשוקה המינית נוצרה רק בעקבות החטא. רש"י מדגיש שיחסי אישות הינן דבר מקודש שהיה כבר בגן עדן).

לפי ניתן להבין את הפירוש ברמב"ן, החולק וסובר שפרשה זו במקומה, אחרי מתן תורה, וכותב שלא נאמר "אין מוקדם ומאוחר בתורה" במקום שאין הכרח.
ובהמשך הפירוש עובר לבאר את החריגות התחבירית, כבאה להדגיש: דווקא "אל משה אמר", ולא לבנ"י, בניגוד לשאר הפרשה שבה משפטים והבטחות שנאמרו לכלל העם.

נמצא שיש למבנה הקדמה תחבירי 2 הסברים אפשריים:

א. עבר מוחלט.
ב. הדגשת חלק תחבירי.

דוגמה נוספת להדגשת חלק תחבירי נמצא בפסוק "ואברהם זקן" במקום "ויהי כי זקן אברהם", שדרשו חז"ל שעד אברהם לא הייתה זיקנה בעולם.

ולפי דרכנו מסתדר, שלמדו כך מהשינוי במבנה התחבירי שבא להדגיש - ואברהם דווקא זקן, ולא אחרים עד אליו.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה