מספר קרשי המשכן

נכתב על ידי יניב, 10/2/2019

 

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח). “ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה... ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש... ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים. ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים... והיו שמנה קרשים" וגו' (שמות כו,יח-כה). 'ר' יודה בר סימון בשם ר' יוחנן: שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה, ונבהל ונרתע לאחוריו. בשעה שאמר לו: "ועשו לי מקדש" (שמות כה,ח), אמר משה לפני הקב"ה: רבונו של עולם, "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך", ואתה אמרת "ועשו לי מקדש”? אמר לו הקב"ה: משה, לא כשאתה סבור, אלא עשרים קרש בצפון, ועשרים קרש בדרום, שמונה במערב, ואני יורד ומצמצם שכינתי ביניכם למטן, דכתיב "ונועדתי לך שם" (שמות כה,כב)' וכו' (פסיקתא דרב כהנא פיסקא ב [י]). חז"ל מביאים שה' אמר למשה שלא צריך ליבהל מלהקים את המשכן, אלא מספיק עשרים קרשים בצפון, עשרים קרשים בדרום, ושמונה במערב. מה העניין של מספר הקרשים במשכן? נראה שהקרשים מרמזים על תיקון העולם מחטא עץ הדעת, שכל המשכן בא לתקן את העולם, ולכן הקרשים שהם מעץ באים לרמז על תיקון העולם מחטא עץ הדעת. ואיך מתקנים את הדעת המעוותת שנתנה לאדם מעץ הדעת? זה נעשה ע"י התורה, שמלמדת את האדם מה הדעה הנכונה – מה רצון ה'. לכן גם במשכן המקום הכי קדוש הוא קה"ק, ששם הארון עם הלוחות. וכל המשכן קשור לתורה, כמו שמביאים חז"ל: 'דבר אחר: "משכן העדות". אמר רבי שמעון בן יוחאי: אין עדות, אלא תורה, שנאמר: "אלה העדות והחקים והמשפטים" (דברים ד,מה)' וכו' (תנחומא "פקודי" סימן ד). הרי שהמשכן נקרא ע"ש התורה (וראה גם בשמו"ר לג,א. שהמשכן קשור בנתינת התורה לישראל). ממילא המשכן בא לעלות ולחבר את העולם לה', ע"י תיקונו, כשהשורש היא התורה. לכן יש בסה"כ 48 קרשים כנגד הדברים שבהם התורה נקנית: '… והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים' וכו' (אבות ו,ו), כנגד שבהם מתחברים לתורה כראוי, ובזה מקבלים דעת ישרה – מתוקנת מהדעת המעוותת שמעץ הדעת. לכן גם מסיים הפסיקתא "ונועדתי לך שם", שזה מדבר על לימוד התורה: “ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל" (שמות כה,כב). בפרוט של הקרשים יש עשרים בצפון, עשרים בדרום, ושמונה במערב. נראה שעשרים מרמז על עשרת הדברות שנתנו פעמיים (ויש בניהם קצת הבדלים, כמו שמסביר מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת המקרא', “יתרו"), ולכן סה"כ יש עשרים שהם המכוונים את העולם לתיקונו, ולכן הם מצפון ודרום, כעין פרוזדור לכיון מערב, שם השכינה תמידית: 'אמר רבי אחא: לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, שנאמר (שיר ב, ט) "הנה זה עומד אחר כתלנו", וכתיב (תהלים יא ד) "עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם"' (שמו"ר ב,ב). (וכן בכללי שכינה במערב: 'ורבי אבהו אמר: שכינה במערב' וכו' [ב"ב כה,א]). לכן כיון שהתורה מכוונת את העולם לגילוי שכינה, אז מרומז שהיא כפרוזדור אל השכינה. (עשרים קרשים בכל צד, שבכל צד יש רמז לתורה שנתנה עם הורדת הלוחות [וכן רמוז בלוחות את כל תרי"ג המצוות (רש"י. שמות כד,יב), וכן כל התורה מרוכזת בלוחות: 'חנניה בן אחי רבי יהושע אומר: בין כל דיבור ודיבור – דקדוקיה ואותיותיה של תורה, דכתיב (שיר השירים ה) "ממולאים בתרשיש" כימא רבא' (יר' שקלים ו,א)]. לכן עשרים קרשים בכל צד, רמז לפעמיים עשרת הדברות. או שכל צד מרמז על הלוחות, שכך יש צד אחד כנגד לוחות ראשונים וצד אחד כנגד לוחות שניים, כעין רמז על השוני שבין הלוחות, וזה למ"ד: 'ורבנן אמרי: עשרה על לוח זה, ועשרה על לוח זה. הה"ד (שם) "ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים", עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה' [יר' שם]. כך שיוצא שרשום עשרים דברות בכל שני לוחות הברית, וכך בכל צד [דרום וצפון] עשרים קרשים, כנגד שני הלוחות שנתנו בכל פעם. או שבכל צד זה כנגד לוח אחד, כעין שהמשכן מתגלה מתוך הלוחות – מכוחם [מבין הלוחות], וזה כמ"ד: 'ר''ש בן יוחאי: אומר עשרים על לוח זה, ועשרים על לוח זה. דכתיב "ויכתבם על שני לוחות אבנים", עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה' [שם]. שכך כל צד כנגד לוח אחד שבו רשום עשרים דברות [וכן ישנה דעה שרשומים ארבעים דברות בכל לוח, שאז שני הצדדים שבמשכן זה כנגד לוח אחד]). בצד מערב שכנגד השכינה יש שמונה קרשים, כנגד מעל הטבע, שבאים להעלות את העולם מעל הטבע הגשמי – להיות דבוק בשכינה הרוחנית. וזה מתחלק שששה באמצע, ושנים בצדדים חצי מוסתרים (רש"י. שמות כו,כג), כנגד שששה רומז על התושב"ע (שששה סדרי משנה הם הריכוז של התושב”ע [ולמדו ברמז בפס' שיש ששה חלקים: 'אמר ר"ל: מאי דכתיב (ישעיהו לג, ו) "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" וגו'? "אמונת" – זה סדר זרעים. "עתיך" – זה סדר מועד. "חוסן" – זה סדר נשים. "ישועות" – זה סדר נזיקין. "חכמת" – זה סדר קדשים. "ודעת" – זה סדר טהרות' וכו' [שבת לא,א]. כך שמרומז שששה זה עקרוני בתושב”ע [שלכן נרמז בפס']), שבזה אנו מתקשרים לשכינה, ע"י שמתחברים דרכה לתורה בכתב, שזהו שני הצדדיים, כנגד שני לוחות הברית, שהקרשים האלו הם חצי גלוים במערב, וחצי מכוסה ע"י הקרשים שבצפון\דרום, כרמז לחיבור מהתושב"ע לתורה שבכתב שמתגלה בלוחות, ולכן הם בצד מערב (שנים כלוחות) וכן מתחברים לצדדים, שהצדדים כעין רמז לפרוט שיש מהלוחות לתורה שבכתב (שזהו הריבוי מעשרת הדברות שנאמרו בלוחות, לעשרים בכל צד, שזה רמז לתורה שמרוכזת בדברות, ומתפרטת לעוד ועוד גילוים שלה, שזהו גילוי ממנה עד לכל התורה כולה). (אולי לכן האדנים הם ארבעים בכל צד [דרום\צפון], כרמז לארבעים יום שמשה היה בסיני כדי ללמוד את כל התורה כולה [ואולי במערב 16 אדנים כרמז שהיו במעמדם הגבוה בדבקות לשכינה עד חטא העגל, שאותו החלו לעשות בט"ז תמוז, לכן כעין עד 16 בתמוז היו דבוקים בשכינה, וכנגד זה האדנים במערב שכנגד השכינה, שבא לרמז שבאים ע"י המשכן לחזור למעמד העליון של הדבקות בשכינה]).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע