מותר לשתות מיץ ענבים בארבע כוסות?

נכתב על ידי גל גל, 27/3/2019

 

 פסח: האם מותר לשתות מיץ ענבים בארבעת הכוסות

פתיחה

הגמרא במסכת פסחים (קח ע''א) פוסקת, שצריך להסב בעת ששותים את הכוסות בליל הסדר, כדי להראות שאנו בני חורין. באיזה כוסות צריך להסב? הגמרא מביאה מחלוקת בין האמוראים, האם צריך להסב בשתי הכוסות הראשונות, או בשתי הכוסות האחרונות, כאשר לכל צד יש סברא לומר כמותו:

הסברא להסב בראשונות היא, שאז מתחיל תהליך הגאולה, ולכן דווקא בהם צריך להראות שאנו בני חורין. אמנם גם בכוסות האחרונות אנו בני חורין, אבל מכיוון שכבר הסבו על הכוסות הראשונות, אין צורך להסב יותר בכוסות האחרונות.

הסברא להסב באחרונות היא, שכאשר שותים את הכוסות הראשונות עדיין אומרים בנוסח ההגדה 'עבדים היינו לפרעה במצרים', אז לא שייך לשתות כוסות יין בצורה של בני חורין. רק כאשר מגיעים לסוף ההגדה, ומגיעים למצב של בני חורין גמורים, אפשר לשתות בהסבה. למסקנה הגמרא פוסקת, שמספק יש להחמיר ולהסב בכל ארבעת הכוסות, ובלשון הגמרא:

''שתי כוסות ראשונות צריכות הסיבה, דהשתא הוא דקא מתחלא (= דעכשיו מתחילה) חירות. ואמרי לה להאי גיסא (= וסברא לצד השני): אדרבה, שתי כוסות אחרונות בעו (=צריכות) הסיבה, ההיא שעתא דקא הויא חירות (שמאותה שעה אנו בני חורין), שתי כוסות ראשונות לא בעו הסיבה דאכתי (כי עדיין) עבדים היינו קאמר. השתא דאיתמר הכי ואיתמר הכי שניהם צריכות הסיבה.''

הראשונים במקום התקשו בפסק הגמרא, הרי להלכה אנו פוסקים שספק דרבנן לקולא (עבודה זרה ז ע''א), ומכיוון שהסבה היא רק דין מדרבנן, להלכה היו צריכים להקל ולא להסב בשום כוס, אז למה הגמרא פוסקת שצריך מספק להסב בכל הכוסות?!

א. המהר''ם חלוואה תירץ (שם ד''ה השתא), שספק דרבנן לקולא, רק כאשר יש מאמץ לקיים את המצווה, אבל במידה וקל לקיים את המצווה כמו בהסבה, גם בספק דרבנן פוסקים לחומרא[1]. ב. הר''ן תירץ (כג ע''א בדה''ר), שבוודאי חז''ל תקנו שבחלק מהכוסות צריך להסב, לא ייתכן שבגלל ספק דרבנן לקולא לא נסב בכלל. לכן למרות שבדרך כלל ספק דרבנן לקולא, כאן מחמירים.

על פי סקר שנערך, כשני שליש מהאוכלוסיה שותים בליל הסדר מיץ ענבים, ורק שליש יין. בעקבות כך נעסוק הפעם בשאלות: 1. האם אפשר לצאת ידי חובה בארבעה כוסות של מיץ ענבים. 2. האם מותר להוסיף בקידוש מים למיץ ענבים או ליין.

מיץ ענבים

האם יוצאים ידי חובת ארבע כוסות במיץ ענבים? כדי לענות תשובה לשאלה זו, יש להבין קודם כל את ההבדל בין מיץ ענבים ליין:

כדי לייצר יין, לוקחים ענבים ומשהים אותם בתוך חבית או מיכל כלשהו, עד שנוצרת תסיסה, שנגרמת בעקבות כך שהסוכר שנמצא בענבים מתפרק, והופך בתהליך כימי לאלכוהול. במיץ ענבים לעומת זאת, מבשלים את היין עוד לפני שהוא עובר את תהליך התסיסה, ובכך מונעים מהסוכר להפוך לאלכוהול, והמשקה נשאר מתוק ולא אלכוהולי.

סופו לתסוס

לענייננו. הגמרא במסכת בבא בתרא (צז ע''ב) כותבת, שאפשר לצאת ידי חובת קידוש, כאשר סוחטים אשכול ענבים ומיד מקדשים עליו. לעומת זאת 'ביין כוסס' פוסקת הגמרא, שאי אפשר לצאת ידי חובה, וכך נפסק בשולחן ערוך (רעב, ב). מה ההבדל בין היינות?

הרשב''ם מסביר (ד''ה יין), שאמנם גם ביין קוסס וגם באשכול ענבים שנסחט אין עדיין אלכוהול, אבל היין הקוסס עובר תהליך כימי, שמונע ממנו אפשרות לתסוס וליצור אלכוהול בעתיד. אשכול ענבים לעומת זאת, במידה וישהו אותו בתוך חבית הוא כן יתסוס, ורק בגלל שהוא נשתה מאוד מהר הוא לא מספיק לתסוס, לכן אפשר לקדש עליו.

בעקבות כך נחלקו האחרונים האם אפשר לצאת ידי חובה במיץ ענבים, ומחלוקתם תלויה בשאלה, מתי העבירו את היין הקוסס תהליך כימי שמונע ממנו לייצר אלכוהול, לפני שגמרו את תהליך ייצור היין, או אחריו:

א. הרב אלישיב (שבות יצחק יא) טען, שאת היין הקוסס מעבירים תהליך שמונע ממנו לתסוס, רק אחרי שהוא גמר את תהליך הייצור. משום כך גם מיץ הענבים שעובר תהליך שמנוע ממנו לתסוס אחרי סיום התהליך, ברכתו שהכל ויהיה אסור לקדש עליו.

חיזוק לדבריו הוא הביא מהכנסת הגדולה (סי' א') שכתב, שהיין שנקרא 'אירופי' מברכים עליו שהכל, והוא פסול לקידוש. הסיבה לכך היא, שלאחר שסוחטים את היין שמים בו עפר לבן, שמונע ממנו לתסוס ומשאיר אותו מתוק. מוכח, שגם אם מוסיפים את העפר הלבן אחרי שסיימו את תהליך ייצור היין, עדין ברכתו תהיה שהכל.

ב. הגרש''ז אויערבך (מנחת שלמה א, ד) חלק וטען, שאת היין הקוסס העבירו תהליך כימי לפני שגמרו לייצר את היין, לכן ברכתו שהכל ואי אפשר לקדש עליו. מיץ ענבים לעומת זאת, עובר תהליך שמונע ממנו לתסוס רק בסוף תהליך הייצור, ויש זמן בו הוא ראוי להיות משקה אלכוהולי, משום כך ברכתו תהיה בורא פרי הגפן, ויהיה אפשר לקדש עליו, ובלשונו: 

''ולכן נראה, דאף שמיץ ענבים מבושל או מפוסטר אפשר דתו לא חזי (= יותר לא ראוי) לתסוס ולהיות ממש יין, מכל מקום כיוון דמיד כשנסחט כבר חל עליו שם יין לענין קידוש וברכה... לכן שפיר (= בהחלט) נשאר בברכת הגפן שהיה עליו קודם,                    כיוון שגם עכשיו הוא טוב לשתיה[2].''

כדברי הגרש''ז אויערבך פסקו להלכה רוב הפוסקים, וביניהם הרב פרנק (הר צבי א, קנח), המנחת יצחק (ח, יד), הרב וואזנר                        (ט, נח), הרב עובדיה (יחווה דעת ב, לה) ועוד. לכאורה, כמו שאפשר להשתמש במיץ ענבים לקידוש, כך יהיה אפשר להשתמש במיץ ענבים בשתיית ארבעת הכוסות, אך כפי שנראה בשתיית ארבעת הכוסות יש להכניס שיקול נוסף.

ארבע כוסות

כפי שראינו הגמרא במסכת פסחים (קט ע''ב) כותבת, שמסבים בליל הסדר כדי להראות שאנו בני חורין. דבר נוסף שעושים כדי להראות דבר זה, הוא שתיית יין, דבר שנמנע מעבדים ומסמל בני חורין.

א. בעקבות כך טען האגרות משה (הגדת קול דודי סי' ג), שצריך לכתחילה לשתות יין דווקא, מכיוון שרק כאשר שותים יין שיש בו אלכוהול, זה נחשב שתייה שיש בה חירות וכך כתב גם הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, רמג). כמו כן, כפי שמופיע בתוספות בפסחים (קח ע''ב ד''ה יין), בתוך מצוות שתיית ארבע כוסות כלולה החובה לשמוח ביום טוב, וכתב הרב פרנק (מקראי קודש ב, לה) שמקיימים מצווה זו, רק כאשר שותים יין משכר. 

ב. חלק מהפוסקים חלקו על האגרות משה והרב פרנק וטענו, שאפשר לצאת לכתחילה ידי חובה גם במיץ ענבים, ובניהם החזון איש והגרי''ז (מובאים בתשובות והנהגות ב, רמג). לכן כפי שכתב הרב שטרנבוך (שם) לכתחילה עדיף לקחת יין כדי לצאת ידי חובה לכל הדעות (או לערבב יין ומיץ ענבים). אך במידה וקשה לאדם לשתות יין, אז בוודאי שאפשר לסמוך על הדעות שמתירות לשתות מיץ ענבים.

האם אפשר להוסיף מים ליין

להרבה אנשים קשה לשתות כוס שלמה של מיץ ענבים או יין, והם מערבבים מים כדי להקהות את הטעם, האם הם עושים כהוגן?

הגמרא במסכת בבא בתרא (צו ע''ב) פוסקת, שעל שכר תמרים, שכר שעורים ושמרי יין (= מים ששופכים על שמרים של יין) מברכים שהכל נהיה בדברו. למה על שמרי יין לא מברכים בורא פרי הגפן? הרי מדובר במים שקיבלו טעם של יין! הגמרא מסבירה שעל כל כוס של יין שיש במשקה, מותר לשים מקסימום שלוש כוסות של מים. רק כאשר היחס בין הכוסות הוא כזה, יש טעם מספיק חזק במשקה כדי שהוא ייחשב יין. כאשר שופכים מים על שמרים, הם לא מקבלים טעם חזק של יין, ולכן ברכתו תהיה שהכל:

''תנו רבנן: אחד שכר תמרים, ואחד שכר שעורים, ואחד שמרי יין - מברכין עליהם שהכל נהיה בדברו... דאמר רבא: כל חמרא דלא דרי (= שאין בו) על חד (= כוס אחת יין) תלת (= שלוש כוסות) מיא - לאו חמרא (= יין) הוא.''

כשר לדעת מרן הבית יוסף

השולחן ערוך טען (או''ח רד, ה) בעקבות רבינו יונה (ברכות לב ע''ב), שהיחס של כוס אחת של יין מול שלוש כוסות מים, נהג רק בזמן הגמרא שהיינות היו חזקים. בזמננו היינות יותר חלשים, וכדי שטעם יין משמעותי יורגש בתערובת, צריך לשים יותר יין ביחס למים. בסוף דבריו הוא מסיים, שכל מקום צריך לשער את כמות היין, שצריך לשים ביחס למים, ובלשונו:

''שמרי יין מברך עליהם בורא פרי הגפן; נתן בהם מים, אם נתן שלשה מדות מים ומצא ארבעה, הוה כיין מזוג ומברך בורא פרי הגפן. אם מצא פחות, אף על פי שיש בו טעם יין מברך שהכל. והיינו ביינות שלהם שהיו חזקים, אבל יינות שלנו שאינן חזקים, אפילו רמא תלתא ואתא ארבעה אינו מברך עליו בפה"ג; ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום.''

כיצד יש להבין את סוף דברי השולחן ערוך, שכל מקום צריך לנהוג כמקומו?

א. הרמ''א הבין (שם), שכאשר השולחן ערוך כתב שכל אחד צריך לנהוג לפי מנהג מקומו, הוא חזר בו מדבריו הקודמים שבזמננו היין יותר חלש, ויחס של אחד לשלוש לא מספיק. משום כך הוא כותב, שאפשר לשים הרבה מים ביין, אפילו יחס של אחד לשש, דהיינו על כל כוס של יין, אפשר לשים שש כוסות של מים והכל תלוי במנהג המקום.

ב. המשנה ברורה (ס''ק לא) חלק על הבנת הרמ''א. הוא הבין, שכאשר השולחן ערוך כתב שכל מקום צריך לנהוג לפי מקומו, הוא לא בא לבטל את דבריו הקודמים שבימינו היינות חלשים וצריך יחס של אחד לשלוש, אלא הוא בא רק להחמיר. המינימום הוא אחד לשלוש כפי שמופיע בגמרא, ואם יש מקומות שנוהגים לשים יותר מכוס אחת של יין על שלוש כוסות של מים, אז טוב שהם מחמירים.

מה סברת המחלוקת? העולת תמיד ביאר, שלדעת השולחן ערוך, בשביל שמשקה ייחשב יין צריך שהטעם שלו יהיה מספיק חזק. משום כך, רק אם יש יחס של אחד לשלוש, הטעם מספיק חזק כדי להיחשב יין. לדעת הרמ''א השאלה היא, מה נקרא יין בלשון בני אדם, ומכיוון שאפילו לערבוב של אחד בשש בני אדם קוראים יין, לכן גם ערבוב כזה נחשב יין.

להלכה

על בקבוקי מיץ הענבים כתוב, שהמיץ כשר גם לדעת מרן הבית יוסף (= השולחן ערוך). לדעת הרמ''א כפי שראינו, מספיק אפילו שישית מיץ ענבים, כדי שהמשקה ייחשב יין. לדעת השולחן ערוך שמחמיר, כמה אחוז יין צריך שיהיה בתוך המיץ ענבים כדי שהוא ייחשב יין? נחלקו בכך האחרונים:

א. העולת תמיד (או''ח רד) כתב, שלכאורה בזמנינו מכיוון שהיינות חלשים מאוד, אפילו אם יוסיפו מעט מים ליין, הוא כבר לא ייחשב יין וברכתו שהכל. כדי לצאת ידי חובה לשיטתו, יהיה אפשר לקחת למשל את המיץ ענבים של 'כרמל מזרחי', שלטענתם מכיל מאה אחוז מיץ ענבים, אבל יהיה אסור להוסיף לו מים, כי אז הוא כבר לא נחשב יין, ובלשונו:

''ולפי זה נראה דעכשיו שאין נוהגים כלל למזוג היין במים, כי היינות שלנו רפויים מאוד, אם נתערב מעט מים בו אפילו המים שנתערב בו הוא פחות מהיין, אפילו הכי אין מברכין עליו בורא פרי הגפן, מכל מקום למעשה צריך עיון.''

ב. בכף החיים (שם ס''ק לב) ובאור לציון (ב, כ) כתבו, שבשביל שמשקה ייחשב יין, צריך שיהיה בו לפחות חמישים אחוז יין, אלא אם כן הוא חזק במיוחד, שאז מספיק שיהיה רבע יין, וכך פסק הילקוט יוסף (רעב, ז). הטעם של מיץ ענבים נחשב חלש, לכן לשיטתם יהיה מותר להוסיף מים למיץ ענבים, אבל צריך לבדוק כמה אחוז יין יש במיץ ענבים, כדי לדעת כמה מים מותר להוסיף[3].

חג שמח! סיימת לקרוא? קח לקרוא בשולחן החג או בבקשה תעביר הלאה כדי שעוד אנשים ייקראו[4]...



[1] מקרה דומה מופיע ברשב''א (חולין ט ע''א). הוא שאל, מדוע חכמים החמירו והצריכו לבדוק אם יש נקב בריאה (בניגוד לשאר האיברים שלא צריכים בדיקה). הוא תירץ: ''שבדבר שהוא קרוב לראותו כגון הריאה שאם יש בה סירכא מיד תראה לעינים... אם אינו בודק נראה כמעלים עינו מן האיסור''.

[2] נפקא מינה נוספת אפשרית: כפי שכותבת הגמרא בפסחים, כדי לצאת ידי חובת קידוש צריך לעשות אותו במקום סעודה. נחלקו הראשונים, מה צריך לאכול, בשביל שהאכילה תחשב סעודה. הגאונים טענו, שגם בשתיית רביעית יין יוצאים ידי חובת סעודה. במידה וישתו מיץ ענבים, לדעת הרב אויערבך יצאו ידי חובת קידוש במקום סעודה לשיטת הגאונים, ואילו לדעת הרב אלישיב לא יצאו, ויצטרכו לשתות יין ממש. 

[3] יש לציין, שהרבנות הראשית (מופיע באתר הרבנות הראשית) נותנת הכשר, רק ליינות שיש בהם לפחות חמישים ואחת אחוז יין, כך שלדעת הרמ''א בוודאי שיוצאים בו ידי חובה, וכן לדעת רוב הרבנים הספרדים המרכזיים.

[4]מצאת טעות? נקודה לא ברורה? רוצה לקבל כל שבוע את הדף למייל, או לחלק את הדף במקומך? מוזמן: tora2338@gmail.com

דובר אנגלית? אתר חידוש מתרחב וצריך אותך!

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

יודע את התשובה? חושב אחרת
דיונים - תשובות ותגובות (0)
לשאלה זו עדיין אין תשובות