עיונים לשוניים - פרשת מצורע: תופעות בבניין התפעל

נכתב על ידי איתיאל, 8/4/2019

 "וְלָקַח לַמִּטַּהֵר" (ויקרא י"ד, ד'). 


הידמות מלאה

המילה מיטהר היא בבניין התפעל. הסימן המובהק של הבניין הוא התחלה באות מוספית ואחריה האות ת"ו (בעבר "הת", בהווה "מת" ובעתיד "את", "ית", "נת" או "תת"). 

אך כאן באופן חריג אין את האות ת"ו במילה. 

מדובר בתופעה חריגה הנקרית "הידמות מלאה". כאשר שתי אותיות קרובות במבטאן נמצאות אחת ליד השניה, ואחת מהן ללא תנועה (מנוקדת בשווא נח) - היא נוטה לשנות את מבטאה ולהתמזג למעשה באות לידה. דבר זה מצויין בדגש המכפיל, המציין את העיצור הנוסף שכאן. 

סימן יפה לתופעה הוא בשמה - במילה הידמות עצמה חלה הידמות. היה אמור להיות התדמות (שם פעולה של בניין התפעל), אך הת"ו נדמתה לדל"ת והתמזגה בה. בין ת"ו לדל"ת אין הבדל גדול במבטא, אלא בקוליות בלבד. ניתן לחוש זאת בהנחת אצבע על הגרון והגיית שני העיצורים. ניווכח שכלי הדיבור נמצאים באותו מצב בהגיית שני העיצורים, רק שבדל"ת יש הרטטה של הגרון. לכן רבים מדברים בטעות על "יוכבת" - היא יוכבד. 

אותה תופעה קורית גם בעיצורים ת' (כאן העיצורים שווים מראש) - מתמם, ולא מתתמם, ובעיצור ט' (בהגייתנו זהה לחלוטין עם ת', ובמסורת הקדומה שנשתמרה אצל עדות המזרח, נהגתה בצורה נחצית = לחצית, עם מעט לחץ בגרון. כעין ת' שמוצמדת לה ע' גרונית) - וזהו המיטהר (מתטהר) שלנו. 

הידמות חלקית ושיכול עיצורים

תופעות נוספות בבניין התפעל הן שיכול עיצורים - עיצורים המחליפים מקום להקל על ההגייה, והידמות חלקית = אות שבשל סמיכותה לאות אחרת משתנה לעיצור דומה (אך לא זהה) - כמו שאנו שומעים בהגיית "יוכבת" שהבאנו לעיל, וב"ספתא רפקה" (סבתא רבקה) - שם העיצור ב' נדמה לעיצור פ', ובברייתא מצאנו "כלי סכוכית" - ז' שנדמית לס'. 

תופעות אלו קורות בכל העיצורים המופקים מהשיניים (זסש"צ - נסו להגות אותם ללא מגע של הלשון בשיניים!). 

בש"ס יש שיכול עיצורים בלבד - מסתכל, משתעל. 
בז' יש שיכול + הידמות חלקית של ת' לד' - מזדקן. 
בצ' יש שיכול + הידמות חלקית של ת' לט' - מצטער. 

מדוע רש"י לא מונה את האות ז'?

בסוף פרשת מקץ על המילה "נצטדק" יש ברש"י הסבר ארוך ומקיף על תופעות בהתפעל. 

ראוי לציין שהוא מזכיר את שיכול העיצורים באותיות ש"ס ושיכול והידמות חלקית של צ', ולא מזכיר את ז', ורק המהר"ל מפראג בפירושו על רש"י (גור אריה), מוסיף אותו.

השערה שלי: הופעת בניין התפעל בשורש בעל פה"פ ז' היא נדירה למדי.
אני חושב שיש רק הופעה בודדת במקרא, וגם היא בארמית (הזדמנתון - דניאל ב', ט', ורק בקרי. הכתיב: הזמנתון). לכן רש"י לא ראה צורך רק להפגין ידיעות בדקדוק במקום שאין תועלת ללומד.

משמעות בניין התפעל

רגילים ללמד שיש בניינים פעילים (פעל-קל, הפעיל - פועל יוצא ופיעל-כבד) וסבילים (נפעל, הופעל ופועל בהתאמה), ובניין התפעל משמעותו - הפעיל את עצמו (פעולה חוזרת, רפלקסיבית), כמו התלבש = הלביש את עצמו, הסתרק = סירק את עצמו וכו'. 

חלוקה זו נכונה בתור המשמעות העיקרית, אך ישנם משמעות רבות נוספות.

אצלנו משמעות זו אינה אפשרית. המצורע אינו מטהר את עצמו, אלא נזקק לפעולת הכהן המטהר.

לכן הפירוש הוא כנראה: שינוי מצב. המצורע משתנה מטמא לטהור. שימוש זה נמצא לדוגמה בפעלים התייבש (שינוי מצב מלח ליבש), התלכלך (שינוי מצב מנקי למלוכלך), הזדקן (שינוי מצב מצעיר לזקן) והתקמט או התעקם (שינוי מישר לקמוט או עקום).

משמעויות נוספות להתפעל:

פעולה הדדית, הנעשית ע"י זוג: התחתן, התכתב, התנגש, התחבק. 
העמדת פנים: התחפש, התחלה (העמיד פנים כחולה), התפאר, היתמם (העמיד פנים כ"שה תמים"), התחכם, הצטדק.
וישנה אפילו משמעות של סביל פשוט (מקביל לבניין הופעל / פועל) - התבטל, התקבל.
וגם פעיל פשוט: הסתכל, הצטער, התרגש והתרשם.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה