{מספרות השו"ת} תמצית של סוגיית צער בעלי חיים

29/5/2019

 צער בעלי חיים

להלן נקודות חשובות מתוך הסוגיה. (תשננו גם את שמות הרבנים)

·         פסוק: "פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ"

·         מפרש הרמב"ן: ה' נתן לבני האדם כח וממשלה לעשות בבעלי החיים כרצונם. (הכוונה להשתמש בהם אך לא להתעלל בהם)

·         המקור בתורה לאיסור צער בע"ח: "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזור לו, עזוב תעזוב עימו" – התורה מצווה לעזור לפרוק את המשא הכבד מגב הבהמה כדי לחסוך לה את הצער.

·         להלן רשימת מצוות בתורה שיש מפרשים הטעם שלהם הוא משום צער בעלי חיים:

o        לא תחסום שור בדישו (לאפשר לו לאכול מהתבואה תוכ''ד שהוא דש אותה)

o        הלכות שחיטה נועדו לגרום מוות מהיר וללא סבל

o        "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (לא לשחוט בהמות לעיני הוריהם וילדיהם)

o        איסור אכילת אבר מן החי

o        איסור אכילת דם

o        מצווה לתת לבהמה לשבות ממלאכה בשבת

o        שילוח הקן (משלחים את האמא לפני שלוקחים את ילדיה)

·         איסורי דרבנן בשבת שהתירו משום צער בעלי חיים:

o        להוציא מהמים בהמה שנפלה אליהם

o        חליבת בהמה המצטערת אם לא יחלבו אותו

 

·         הגמרא מספרת שרבי נענש ביסורים משום שלא ריחם על העגל שרוצו לשחוטו, ורץ לרבי וביקש מחסה ובכה. ורבי אמר לו "לך, לכך נוצרת".

הסיבה לכך שנענש היא שאף על פי שמותר לשחוט לצורך אכילה, אך זה שהוא גרש אותו לשוחטיו נראה כאכזריות. ומי שראה את רבי היה לומד מכך להתאכזר לבעלי חיים גם שלא לצורך. [כך פירש בתשובת הגאונים]

 

·         בשו"ת "נודע ביהודה" (הגאון רבי יחזקאל לנדא) נשאל אם מותר ליהודי לעסוק בציד לשם השעשוע. וכך השיב:

o        אין איסור בל תשחית וצער בעלי חיים משום שיש בזה צורך והנאה לאדם.

o        אין איסור צער בעלי חיים משום שהאיסור רק לגרום צער ולהשאירו בחיים. אך אם ממית אותו לא נגרם לו צער.

o        אבל זו לא דרכם של בני אברהם יצחק ויעקב שהם רחמנים. (אלא של נמרוד ועשיו) ולכן אין ראוי לעסוק בכך.

o        ויש בזה איסור מצד ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי נכנס לסכנה שלא לצורך.

 

·         בשו"ת שאילת יעבץ (רבי יעקב עמדין) כתב שהאיסור רק בבעלי חיים שהם בני מלאכה (כולל כלבים וחתולים) אך לא בבע''ח קטנים מהם ובוודאי שלא בזבובים ושקצים ורמשים.

 

·         אין איסור בל תשחית וצער בעלי חיים משום שיש בזה צורך והנאה לאדם.

o        המקור לכך בגמרא במסכת ע''ז. הגמרא מתירה לקיים את המנהג שלאחר שמלך נפטר היו שורפין את כלי תשמישו האישיים כדי לכבדו שאחר לא ישתמש בהם. ובנוסף היו עוקרין את הסוס שלו (=חותכים את הגידים של פרסותיו). וכתבו על זה בפסקי התוספות "צער בעלי חיים אין איסור אלא כשמצערה בלי רווח"  

כלומר התורה אסרה רק התעללות לשמה.

 

·         רבי ישראל איסרלן. בשו"ת תרומת הדשן:

רשימת דוגמאות של דברים שהותרו כי יש בהם צורך לאדם, על אף שיש בהם צער לבע''ח:

o        מותר להעמיס משא כבד ביותר על הבהמה.

o        מותר למרוט נוצות מאווז חי כדי להשתמש בנוצה לקולמוס כתיבה

o        מותר לחתוך לשון העוף כדי שידבר (סוג של ניתוח לתוכי שעוזר לו לדבר)

o        מותר לקטום אזני הכלב וזנבו כדי לייפות אותו.

o        (דוגמא נוספת מספר טורי זהב:) מותר לנחור בהמה (להורגה ללא שחיטה) כדי לשמר את העור שלה בצורה הראויה יותר לשימוש. כי מניעת הפסד העור נחשב הנאה מרובה.

 

ובכל זאת העולם נזהרים שלא לצער בעלי חיים אפילו לצורך כי חוששים שיענשו על כך (כמו רבי שנענש על שהתאכזר על העגל ושלחו לשחיטה)

 

·         רשימת דוגמאות של דברים שאסור לעשות משום צער בע''ח (מתוך ספר חסידים):

o        אלו המושכים באזני החתולים כדי לגרום להם צער.

o        אם נכנס כלב שאינו נושך הביתה, יגרשהו בעדינות ולא יגרום לא כאב מיותר.

o        המלאך הוכיח את בלעם על שהכה את אתונו. כיוון שבדרך כלל היא מקשיבה לו היה אסור לו להכותה, אלא להבין שיש סיבה לסרבנותה.

·         לסיכום: באופן עקרוני כשיש צורך לאדם מותר לצער בעל חיים, אך בצרכים קלושים מדת חסידות להמנע מכך.

 

·         ניסויים בבעלי חיים:

o        שו"ת שרידי אש: מותר לנסות תרופות וטיפוליים רפואיים על בעלי חיים. ואין אפילו מידת חסידות להמנע מכך. "מה ראית שצער בעלי חיים עדיף יותר מצער החולים!?"

o        בשו"ת שבות יעקב הוסיף שמה שאמרנו לעיל שממידת חסידות להמנע גם מצער שיש בו צורך לאדם זה רק כאשר החיה מרגישה מייד את הצער. אך אם נותן לה סם (לצורך ניסוי רפואי) ורק לאחר זמן נגרם לה הצער אין אפילו מידת חסידות להמנע מכך.

o        ולפי זה כתב בשו''ת ציץ אליעזר (הרה"ג אליעזר ולדנברג) שכאשר עושים נסוי רפואי בבע''ח הטוב ביותר שהחיה תהיה תחת הרדמה.

 

·         פיטום בע''ח:

o        פיטום עגלים – היו נוהגים לפטם עגלים במשקה שומני. העגלים היו מתפטמים אך נהיים מאד חולים מזה ורוב מוחלט נעשו טרפה. נשאל הרב משה פיינשטין (שו"ת אגרות משה) האם זה מותר?

o        תשובתו: התורה התירה לעשות שימוש בבע''ח גם אם נגרם בו צער לחיה. אך לא התירו לעשות רווח מעצם הצער. למשל אם ישלמו למישהו ממון בעד שיצער בע''ח זה יהיה אסור.

o        והפיטום הזה אין בו תועלת לאלו האוכלים את הבשר אלא רק למוכרים שמטעים ומרמים את הקונים (הבשר נראה יותר יפה אך הוא ירוד מאיכותו). ולכן הדבר אסור.

 

o        פיטום אווזים – היו  שפיטמו אווזים בכח. נשאל הרב עובדיה יוסף האם זה מותר?

o        תשובתו: הפיטום משחית את בריאותם של האווזים, ונעשים טרפה ונאסרים באכילה. אם כן אין בכך שום תועלת ולכן אסור גם משום צער בעלי חיים.

 

·         צפיה בבעלי חיים. הרב עובדיה יוסף:

o        אסור לצפות במלחמת שוורים. משתי סיבות:

§         מידת האכזריות היא בניגוד גמור לרוח התורה.

§         צער בעלי חיים.  [אפילו שור שהמית אדם הורגים אותו רק על פי סנהדרין של 23]

o        אך מותר ללכת לגן חיות לצפות בבע''ח ולהתפעל מנפלאות הבריאה

§         מביא דוגמא רבי ישראל איסרלן שהלך לצפות באריות שהובאו לעירו. והחיד''א שבהיותו בלונדון ביקר בגן החיות.

 

·         הריגת בע''ח מזיקים:

הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה) גתב שמותר כי שיש בזה תועלת. אך טוב יותר להרוג אותם במלכודת ולא בידיו ממש. כי כשהורג בידיים מוליד בנפשו מידת האכזריות [כאשר הורג לשם מצווה התורה מבטיחה שלא יהפך מכך לאכזרי, אך אם רק מסלק מפריע אין בזה מצווה]

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה