תעניות אנשי המעמדות והצרות בעולם

נכתב על ידי יניב, 20/10/2019

 

'תני: אנשי משמר היו מתענים בכל יום. בשני היו מתענין על מפרשי ימים, (בראשית א) "ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים". בשלישי היו מתענין על יוצאי דרכים, (שם) "ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים". ברביעי היו מתענין על התינוקות שלא תעלה אסכרה לתוך פיהם, (שם) "ויאמר אלקים יהי מאורות" – מארת כתיב. בחמישי היו מתענין על המעוברות שלא יפלו, ועל המיניקות שלא ימותו בניהן, (שם) "ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חיה”. תני: לא היו מתענין לא בערב שבת, ולא במוצאי שבת, מפני כבוד שבת. תני: סנהדרין גדולה היתה מתענה עמהן' וכו' (יר' תענית ד,ג). בזמן המקדש היו אנשי משמר ומעמד, כמו שמובא במשנה: 'אלו הן מעמדות, לפי שנאמר (במדבר כח, ב), "צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי", וכי היאך קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו? התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות. על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים, של לוים, ושל ישראלים. הגיע זמן המשמר לעלות, כהנים ולוים עולים לירושלים, וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית. (ואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע, מיום שני ועד יום חמישי. ולא היו מתענין ערב שבת, מפני כבוד השבת. ולא באחד בשבת, כדי שלא יצאו ממנוחה וענג ליגיעה ותענית וימותו)' וכו' (משנה תענית ד,ב-ג). (את הקטע בסוגריים יש גרסאות במשנה שגרסו זאת, ויש שלא גרסו זאת, ובגמ' [בבלי ויר'] זה לא מופיע. לכאורה הגרסה במשנה סותרת את היר', שבמשנה מופיע על יום ראשון שזה כדי שלא יבואו לסכנה, וביר' זה מפני כבוד השבת, כך שלכאורה משמע שהגרסה הזו במשנה אינה מקורית במשנה. אולם אפשר להסביר שיש סכנה, וכדי שלא יבואו לסכנה יש להפחית באכילה ומנוחה בשבת, ממילא זה שני צדדים של אותו דבר, שאם ינוחו ויתענגו יסתכנו, ואם ימעטו בזה בשבת זהו פגיעה בכבוד השבת. אולם כיון שבבבלי [תענית כז,ב] שואלת הגמ' מה הסיבה שלא צמים בראשון, ומביאה כמה הסברים מהאמוראים, סימן שלא היתה לפניה גרסה שכזו). אנשי המעמד היו מתענים (כנראה ביר' 'אנשי משמר' הכוונה לאנשי המעמד שכנגד המשמר) ארבעה ימים בשבוע, והיו מכוונים על סכנה כזו או אחרת שקיימת בעולם, ומרומזת בפס' שהם קוראים (כמו שמובא בהמשך המשנה מה היו קוראים בכל יום). בפשטות זה משום שכיון שיש רמז על צרה בפס' שהם קוראים, אז יש בזה כח להשפיע ברכה והצלה, ולכן הם גם מתענים לחזק את כח ההצלה. אולם זה יותר מזה, כיון שאנשי המעמד קשורים להעמדת העולם: 'וישראל שבאותו משמר מתכנסין בעריהן וקורין במעשה בראשית. מנהני מילי? א"ר יעקב בר אחא אמר רב אסי: אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ' וכו' (תענית כז,ב). 'א"ר אסי לפי שאלמלא מעמדות עיסקי קרבנות שישראל עושין, הן היו כלים בחטאן. ומשהן כלין, שמים וארץ העומדים בזכותן אין מתקיימין כו'' (רש"י). ממילא כיון שאנשי המעמד היו קוראים כחלק מכפרה לישראל, כדי שלא יענשו מהחטאים, כך שזה בעצם הורדת רעה וצרות מבנ"י, אז במעמד הזה שיש להם כח להוריד צרות, וזה בא לידי ביטוי עם קריאה, אז גם מתענים ומכוונים על צרות שנרמזו בקריאה. ויותר מזה נראה, כיון שבלי מעמדות לא התקיימו שמים וארץ, אז במעמד יש נתינת כח קיום לעולם, ולכן בתיקון קיום העולם גם משפיעים שיתקיים בצורה שלמה וטובה, ולכן זה כולל שלא ינזקו מהעולם. (שהעולם מתקיים מעשרת המאמרות בכל רגע, ובקריאתם את הפס' שבהם המאמרות, הם כעין מחזקים את השפעת המאמרות לקיום שלם ומתוקן, כעין מתחדש עולם מתוקן יותר). ולכן היו מכוונים להצלה מצרה הרמוזה בפס' שקוראים (ושבהם יש את עשרת המאמרות). נראה גם שבתענית והכוונות להורדת הצרות, הם מעמידים עולם שלם יותר, כיון ש'שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר: על שלשה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים' (אבות א,ב). ממילא במעמדות יש חיבור של הקרבנות, יחד עם התורה (הפס' שהם קוראים), ויחד עם גמ"ח, שזהו שפועלים טובה לאחרים, וכך מעמידים עולם שלם ומתוקן. נראה שארבעת הדברים שעליהם הם מתענים ומכוונים, הם כנגד ארבעת הדברים של סכנת חיים, שעליהם אומרים הגומל: 'אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא' וכו' (ברכות נד,ב). שכך ביום שני מתענים כנגד יורדי הים, ביום שלישי מתענים כנגד הולכי דרכים – שזה כולל הולכי מדבריות, ביום רביעי מתענים כנגד אסכרה בפי התינוקות – שזהו חולים, וביום חמישי מתענים כנגד המעוברות שלא יפילו – והתינוק בבטן הוא כעין כלו בכלא, שסגור ובסכנה. כך שנראה שגם משפיעים בתעניתם לכל המסוכנים. הטור מביא על ברכת הגומל: 'וסימנך וכל החיי"ם יודוך סלה – ח'בוש י'סורין י'ם מ'דבר' (טור או”ח סימן ריט). כך נראה שגם אנשי המעמד היו משפיעים במעשיהם אלו כח 'חיים' גדול בעולם (שמתקנים את הסכנות הגדולות ל'חיים', וכאגבם גם לשאר הסכנות הפחותות מהם). לכן מובן שגם הסנהדרין היו מתענים יחד איתם, כיון שגם הם קשורים בזה, בהיותם האחראים על הקדושה ותיקון העולם לשלמות.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע