רשמי חודש ירח האיתנים

נכתב על ידי יהודה ברקאי, 21/10/2019

 כ"ב תשרי תש"פ

רשמי חודש ירח האיתנים[1]

א.   מניחוח בִּשְֹמֵי נשמה יתירה, ולהבת אבוקה

נמשכה הארת שבת המלכה לעמקי אור לילה,

עת נחפזו יהודים בלבושי שיראין למנגינת תפילה עריבה

'במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה', חינן החזן בלחש מנגינה.

 

ב.   חלפו להם עוד כשלשה ימי בקשת סליחה, ויש שהתארכו עד כעשרה,

והנה אנו נמצאים בתפלת מנחה אחרונה של סיום השנה.

בתפילה זו תתכנסנה ותעלנה תפלות כל השנה שחלפה,

ומחשבות נפולות וסתמיות מסידור התפילה,

ישלימו אותיות שבורות, ויצחצחו אותן עדי יבהיקו בכתר להתעטרה,

אותו ימסרו המלאכים לשוכן מרומים שגיב ונשא.

 

ג.   תפלת ערבית וקריאת שמע ראשונה

מצוה מובחרת מדאורייתא, איתה נפתחת שנה חדשה,

קבלת עול מלכות שמים כסימן לכל השנה כולה.

ולאחר מכן איש לחברו יאחל בשמחה וברעדה:

'לשנה טובה תכתב ותחתם', ומוסיף ברכה ארוכה.

למחרת עת החזן ירטיט לבבות בהכרזת 'המלך' בחתימת פסוקי דזמרא.

ובלב התפילות באלו הימים, בקשה להופעת וגילוי מלכות אלקים

עד שידע כל יצור מהיכן הוא יונק כוחות חיים ונשימה.

 

ד.   לאחר קריאת התורה מגיעה מצוה מיוחדה

אשר מרטיטה ומרתקת כל יהודי בכל דרגה

הן יודעי הרז וכוונות סתר, בעלי המוסר המשתברים באימה,

ה'פשוטים' בחיצוניותם, ומקשיבים ל'פשוטה' שפותחת ומסיימת הסדרה,

אולם יחדיו כונותיהם עולות באחדות מופלאה

להמליך מלכו של עולם, ולקיים מצוה כמאמרה.

 

ה.   מתוך אלו הימים של קדושה אריכתא,

מגיעים וממשיכים שבעה ימים של 'עשיית תשובה'

בהם כל אחד בודק ומנקה כל אבק-לב ופגם מעשה ומחשבה

ביותר יפשפש בעניני 'הלוח השני' בו דברות של חבורה קדישא[2].

 

ו.   ובהתקדש היום העשירי לתשובה

בו נקבל ענויים חמישה, נעטה גופינו בלבן, כמלאכי מעלה

נזכיר 'ברוך שם'  הנאמר תמיד בלחישה, בשאגה רמה.

נזכר ונתפלל סדר עבודה של כהנא רבא

ובשיאה כניסה מרובעת לקודש קדשים ואבן שתיה

שפתינו יהיה כשילום פרים לכפרת עוונים

ביום בו נרבה בהזכרת י"ג מדות הרחמים,

וכשיפנה היום בתפילה המיוחדת הנוספת הנעילה

סמוך לזמן בו ינצנצו כוכבי שמיא, נזעק עטויי טהרה,

שמע ישראל, וברוך שם, עדי יבקעו רקיעים מ'ה' הוא האלקים'!

 

ז.   בין כפור לזכר לענני כבוד באלו ימים ארבעה

ישתנה גוון הצבע מלבן כשלג, לירוק-עד כוחות גדילה וצמיחה

הן הסוכה הסכך צריך להיות מגידולי קרקע

וארבעת המינים הנחפשים בשקידה ובהתמדה,

גוונם הירוק יעיד על הכוונתם כי עבודת הבורא הרצויה

הינה מתוך רעננות והתחדשות מתמדת לכל ימות השנה.

ובליל התקדש חג אסיפה

נכנס תחת מעטה זכר חסדי הבורא והשגחתו מימים ימימה.

את האושפיזין האבות נארח בצילא דמהימנותא

בדרכם נפלס נתיבות חיינו מתוך תשובה מאהבה עליונה.

 

ח.   ביום השביעי נחזור לראשית השנה,

עת נשאג מעמקי לבב רווי שמחה וטהרה, הושענא הושע נא

ומתוך ארבעת המינים המפוארים, תשאר עמנו הערבה ליום התפילה.

 

ט.   מתוך דפנות הסוכה, נבקיע ביום השמיני אור מלמעלה

עם בוראנו אבינו נתייחד בסעודה קטנה,

ואת כל השמחה נשים בתוך התורה הקדושה[3].

חותמים אנו מעגל תורת חיים ומיד בחדש פותחים ושמחים,

ובחיתום אלו ימי החגים נשוב לקרוא בראשית ברא,

והן זו סגירת מעגל כאצעדה ליום ראש השנה,

אשר היום הששי הוא בריאת האדם נזר הבריאה.

מכאן נצפה בהתרגשות ובערגה

ל'תחייתם' של האבות, ואברהם אבינו בראשונה,

הוא אשר הזריח צדק, וגילה לעולם כי יש מנהיג לבירה.

תהא זו השנה שנת התחדשות בתורה, איש כפי מתנת נשמתו מלמעלה,

עדי נזכה להופעת אור גילוי מלכות שמים כבראשית הבריאה קודם הנפילה.

 

מתנה ממרומים ליהודה יעקב ברקאי

הושענא רבא תש"פ ערב שמיני עצרת ושמחת תורה, תל ציון כוכב יעקב יע"א



[1] לעילוי נשמות הורי היקרים אבי מורי ר' מנחם אהרן ב"ר טוביה, אמי חוה בת ר' יהודה הכ"מ. חותני הרב מנחם ב"ר יצחק, אשתו זהבה בת ר' אליהו ובנם יצחק משה ז"ל.

לעילוי נשמת מו"ר הרב שמואל בנימין ב"ר יהושע (הרלינג) זצ"ל הי"ד. נהרג ע"י בני עוולה כ"א בתשרי הושענא רבה תשס"א.

[2] מצוות של בין אדם לחבירו, לעומת הלוח הראשון בהם מצוות של בין אדם למקום.

[3] עפ"י אמרתו של ר' מנחם מנדל מקוצק: כיוון שיש ליהודים שמחה בימים אלו של החג, מניחים השמחה בתורה (עמוד האמת, מועדים).


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע