לקט מביאור האלשיך לתורה - פרשת חיי שרה

נכתב על ידי אורן מס, 21/11/2019

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

 חיי שרה

כג,ב: וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ: מדוע לא כתוב 'לספדה ולבכותה'? אלשייך: "אם היה אומר 'לספדה ולבכותה', היה נראה שעל היותה אשתו מתחייב בזה, ולא כן הוא, כי אין האיש חייב לספדה בעצמו ולא להכותה, רק להשכיר לה שני חלילין ומקוננות. לזה אמר 'לשרה', לומר שלא על בחינת אשתו עשה, רק למה שהיא שרה מפאת עצמה, שחייב אדם להספיד ולהוריד דמעות על אדם כשר, וזהו אומרו 'לספוד לשרה'", לשרה דווקא, ולא 'לאשתו'. מעניין.

כג,ח: שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר: מדוע אברהם לא פונה ישירות לעפרון,  אלא מבקש מבני חת לפנות בשמו? אלשיך: "חוק היה להם בימים ההם שלא לתת מקום מיוחד לאחוזה לאיש לקבור כל מתיו בו ... כי אם לתושב בלבד ... כי גר היה (אברהם, ולא תושב) ... כי גם עפרון יתאנה ויאמר כי אין לאל ידו כי אילי הארץ יעכבו בידו. על כן מה עשה? התנכל וילך לו תחילה אל גדולי הארץ וישאל מאתם ... כדי לומר אחר כך לעפרון למכור המערה לאחוזת קבר, ולא יהיה לו פתחון פה". פוליטיקה במיטבה.

כד,כב: וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת, וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ--וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל-יָדֶיהָ: מדוע המתין העבד עם מתן הצמידים לרבקה עד שכלו הגמלים לשתות ולא בעודם שותים, הרי הניסיון שהציב לנערה היה אם היא תציע מים לגמלים (וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה; יד)? אלשייך: "כלו הגמלים לשתות לגמרי והיה על ידי שאיבה אחת (וַתִּשְׁאַב, לְכָל-גְּמַלָּיו; כ')  ... הורה כי ממהר האלוהים לעשות הדבר". העבד ראה שנעשה נס על ידי רבקה, האמין לניסיון, לכן קודם נתן התכשיטים ואחר כך שאל בת מי היא.

כד,לה: וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת-אֲדֹנִי, מְאֹד—וַיִּגְדָּל: מדוע העבד הודיע כי אברהם עשיר מאד? אלשיך: "ראה להרים מכשול כל טעם לפגם ...  אם יאמרו לא נתן בת גדולים ומלכים כזאת אם לא למרבה לה מוהר ומתן הרבה ... ועל הראשון החל ואמר 'עבד אברהם אנוכי' לומר אל יקשה בעיניכם מדוע לא בא אדוני לדבר כזה, כי הלא מלך גדול הוא ובלתי ראוי לבוא כי אם שלוחו". פוליטיקאי במיטבו.

כה,ח: וַיֵּאָסֶף, אֶל-עַמָּיו: מה הכוונה בביטוי 'ויאסף אל עמיו'? אלשיך: "כל צדיק הולך אל מחיצת הצדיקים ... והנה יש צדיקים שיש להן קצת עוון אשר חטא, ולא יכניסוהו במחיצתו עד ינכו לו כל אשר חטא על הנפש, ואחר כך ייאסף אל עמיו – במחיצות צדיקים ... אמר כי אברהם מיד כשמת נאסף אל עמיו, כי לא היה דבר לנכות וליטהר תחילה, כי טהור היה לגמרי". אברהם צדיק מוחלט ולכן מיד נאסף בעום האמת אל עמיו הצדיקים.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע