המקדש - מחלום למציאות

נכתב על ידי DoarHamikdash, 3/12/2019

 ב"ה


דבר תורה  לאור המקדש

ויצא - פרשת המקדש

המקדש - מחלום למציאות

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

ויו"ר ומייסד מכון המקדש

 

 

יעקב איש תם יוצא לדרך ארוכה, בודד, עזוב לנפשו נרדף. בלילה, על הר שומם, הוא מוצא מקלט בין סלעי ההר, ומנוחה לנפשו הסוערת. על מה חולם יעקב בשעה זו? לא על ביתו הפרטי ועל הקמת משפחה! בעיני רוחו הוא רואה את  'בית אלקים' העתיד להבנות. מסבירים חכמינו ז"ל ב"ר סח,יב(  את תוכן החלום: "'והנה סולם' – זה הכבש, 'מוצב  רצה' - זה מזבח, 'וראשו מגיע השמימה' – אלו הקרבנות שריחן עולה לשמים. 'והנה מלאכי אלקים' – אלו כהנים גדולים.  'עולין ויורדין'... בכבש". לדעת חז"ל, המלאכים שבחלום כהנים הם, הנראים על המזבח כשהם לובשים בגדי לבן - כמלאכי מרום, והם שלוחי עם ישראל לעבוד לפני ה' בהיכלו. חלום שחולם אבי האומה הוא בעל משמעות לדורות.

 

לא להסתפק בחלום

שמא נאמר: 'בעל חלומות' הוא! מתברר, שיעקב הוא איש מעשה. אמנם אין בידו מאומה, אך עם בוקר, הוא מוצא בתרמילו מעט שמן שנתנה לו אמו, ומקים מצבת אבן, יוצק עליה שמן, ומכריז: "האבן הזאת... אשר שמתי מצבה - יהיה בית אלקים!" כך לימד יעקב לדורות: רצונך לראות בהתגשמות החלום? - קום ועשה מעשה, גם אם יהיה קל ערך! רק כך יהפך החלום למציאות. מכוח המעשה שעשה ממשיך יעקב בדרכו ומגיע אל הבאר, ובראותו עדרי צאן רובצים סביב, מחשבותיו נושאות אותו אל העתיד להיות בירושלים. מה שנראה בעיני הקורא כמראה תמים, מוסבר על ידי חז"ל באופן מעמיק, וכלשון המדרש (ב"ר ע,ב) 'באר בשדה' – זו ציון. 'שלשה עדרי צאן' - אלו שלוש רגלים... 'ונאספו שמה כל העדרים' – אלו שבטי ישראל הבאים מלבוא חמת עד נחל מצרים". יעקב רואה בעיני רוחו כיצד כאן בחרן יעמיד  משפחה, ושנים עשר בניו יהפכו לשנים עשר שבטי ישראל העולים לעבוד את ה' במקדש. הנה כי כן, סיפור המעשה של יעקב הופך למסע המוביל לבנין המקדש בעתיד, והמוני בית ישראל מתכנסים בחצרות הקודש בירושלים. השאיפה להפוך את החלום למציאות אינה מרפה מיעקב למרות היותו בגלות במשך שנים. כשיעקב שב ארצה נכונו לו מאבקים, הראשון עם לבן, השני עם המלאך, השלישי עם עשו ואנשיו, הרביעי - עם אנשי שכם, המאבקים הם היסורים והנסיונות בדרך להגשמת החלום בבית אל.

 

אבן הפינה

זכה יעקב, ולאחר עשרים ושתים שנה של תלאות, עולים הוא ובניו "וכל העם אשר עמו" לבית אל, ובכך הופכת האבן והמצבה ל'בית אלקים'. יעקב מעלה נסכים בהר ומבואר במדרש (ב"ר עח,טז): מי שיודע כמה ניסוכים ניסך יעקב אבינו בבית אליודע לחשב את מי טבריה". נמצא, שהאבן הבודדת שהניח יעקב, עשתה פעולה גדולה והפכה לאבן פינה לבית מקדש לעיני יעקב ובניו. כבר כתב הרמב"ם) מו"נ ב,לא ( שרעיון שאין בצידו מעשה לא יתקיים, ו"הדעות )הרעיונות( - אם לא יהיו להם מעשים שיעמידום... לא ישארו! ". דורנו דור גאולה מתחלק לשניים; חלק שקוע עדיין בתרדמת הגלות, והמקדש אצלם אינו אלא חלום רחוק. אשרינו שיש חלק בעם ההולכים בעקבות יעקב אבי האומה, המתעוררים לבניין הבית, ופועלים במעשים לקירוב שעת בניין המקדש. בזכות העושים - מהרה יבנה המקדש' ויתקיים בנו: "לכו ונעלה... אל בית אלוקי יעקב... כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע