פרשת השבוע - בהר

נכתב על ידי אלון, 29/4/2018

 "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ... וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" (ויקרא כה, יז-לה)

 

פרשת עוסקת בין השאר במערכת הכלכלית, הכוללת שמיטה ויובל. מהו המבט הנכון על העולם הכלכלי שאנו חיים בתוכו?

העולם בנוי כך שאדם לא יכול לחיות לבד, האנשים זקוקים זה לזה. האדם לא יודע הכל ולא יכול לעשות הכל לבד. כדי להתקיים יש לי צורך לקשרים עם עוד אנשים, בכל הרמות. מדוע יצר הקב"ה כך את העולם?

הרמח"ל מסביר שמטרת כל הבניין הכלכלי הוא לחבר ביננו, ליצור קשרים, חברויות וחיבור בין האנשים. מטרת העולם הכלכלי הוא להרבות חיבורים וקשרים, להרבות אהבה ואחווה.

מי שמגיע לעולם הכלכלי ומטרתו להרוויח כמה שיותר, ואין זה משנה אם הוא רוצה לתת את כל רווחיו לצדקה וחסד, הוא לא מבין את עניינו של העולם הכלכלי וכמעט וודאי שהוא יגיע להונאה.

התורה בפרשתנו מזהירה אותנו, לא להונות אחד את השני. וכך כותב רש"י על הפסוק: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" - "כאן הזהיר על אונאת דברים, שלא יקניט איש את חבירו, לא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ".

רש"י מזכיר שתי דוגמאות: האחת, שלא יקניט איש את חבירו - כשאדם רוצה לבנות את מעמדו החברתי, אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הקנטת החברים שלו. והתורה מזהירה אותנו שזו הונאת דברים, שלא ככה בונים מעמד חברתי.

הדוגמא השניה שמביא רש"י היא של אדם המבקש עצה - אדם זה מגיע ובענווה מבין שהוא לא יודע הכול ולכן בא לשמוע את חברו מתוך נתינת אמון בו. זהו דבר נפלא שנותן הזדמנות לתת עצה מכול הלב, אך מצד שני גם נותן מקום לנצל את האמון, את החיסרון של השני, את ה'מעמד' שלי כמומחה, ולתת עצה מתוך נגיעה ואינטרס – וזוהי הונאה.

גם ע"י הקנטת חבר וגם ע"י נתינת עצה מתוך נגיעה ואינטרס, אנו למעשה הורסים את היכולת ליצור קשרים אחד עם השני מתוך אמון ואחווה ולמעשה הורסים את העולם. איזה כאב נורא הוא לחיות בעולם בו אי אפשר לתת אמון, עולם בו אי אפשר לסמוך, עולם בו אנשים לא יודעים אם מה שנאמר להם הוא אמיתי או נובע מתוך אינטרסים.

זה כל כך חשוב שבזה תלויה גאולה העולם וירושלים כפי שאומר הנביא ישעיהו (ישעיה א, כז): "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּיפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".

ה"שפת אמת" מעמיק עוד בהבנה ומבאר:

"בפסוק: 'וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ... וָחַי עִמָּךְ', וזה הענין נוהג הן בעשיר הן בחכם (כל מי שיש לו מה לתת מחויב לתת משלו, הן אדם שיש לו חוכמה והן אדם שיש לו עושר), וממשמע שנאמר 'וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ' שיש בכוח איש להחזיק ביד חבירו שמטה ידו 'וָחַי עִמָּךְ' – כי הנקודה חיות יכול להתפשט עד אין שיעור... והקדוש ברוך הוא וברוך שמו משפיע בכל יום לכלל הבריאה כל הצטרכות שלהם הן בנפש הן בגוף, ועל זה מברכין 'הזן את העולם כולו' דייקא. רק שהמקבלים צריכין להתאחד ולתת זה לזה באחדות אחד. ואז אין מחסור דבר... בוודאי נמצא העזר אצלך".

כלומר, לכל אדם שיש שפע, הן שפע של חוכמה והן שפע כלכלי, יכול להחיות מהשפע שלו את הנזקקים, וכיוון שהשפע הוא אלוקי, ללא שיעור וגבול, הרי שכל זמן שישתמש האדם בשפע לנתינה – השפע ילך ויתרבה.

הקב"ה שולח לאחד שפע והשני נזקק, המטרה היא שיתאחדו, באמת יש מספיק לכולם, יש שפע לזון את כל העולם בחסד. אבל כדי שיהיה לכולם אנו נדרשים להיות המעבירים, בחסד ובמסחר צודק וישר, וכך השפע עובר ונוצרת אחדות. וזוהי המטרה האלוקית שלשמה נוצרה צורת הכלכלה שמלווה את חיינו. יהי רצון שנזכה לכך.

 

הרב גור גלון, מתוך האתר: "ישיבת הר ברכה" - http://yhb.org.il/?p=219


להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן

חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע