לקט מביאור הנצי"ב לפרשת אמור

נכתב על ידי אורן מס, 29/4/2018

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

לקט מביאור הנצי"ב לפרשת אמור

 

כא,א: לנפש לא יטמא בעמיו: מהו 'עמיו'? הנצי"ב: "קיבוץ אנשים במנהג מיוחד נקרא 'עם' ... ותחת כהן נטפלים כמה קיבוצי 'עם', ולכל אופן 'לא יטמא'". למדנו שכהן הוא מעין מורה דרך עממי רב-גווני, ועוד למדנו שכהן לא נטמא (לא עוסק בקבורתם) של אף אחד, חוץ מקרוביו בדרגה ראשונה. וביאור נוסף מביא הנצי"ב ל'עמיו' בפסוק ט"ו: 'ולא יחלל זרעו בעמיו', מפרש נצי"ב: "מאיזה עם, אפילו באפרתי ישראל (= המשפחות המיוחסות ביותר)", כלומר כאם 'עמיו' - המכובדים בעם. מעניין.

 

כב,ט: ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא: מהי 'משמרת'? הנצי"ב: "כינה הכתוב תרומה בשם 'משמרתי', כי ניתנה תרומה למען יחזק בתורת ה' ויתנהג תמיד בקדושה", שהתרומה משמרת את הכהן בקדושה. כנראה גם משמרת כל אדם בקדושה.

 

כג,כד: בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון, זכרון תרועה מקרא קודש: מהו 'זכרון תרועה'? הנצי"ב: "למדנו דראוי להתעורר בו (בראש השנה) התעוררות תרועה, שהוא יום הדין, ולא תרועה בלבד אלא 'זכרון תרועה' - שיהא נזכר שהוא יום תרועה ולא לחנם הוא זה ... לשון 'זכרון תרועה' שמשמעו שיהא נזכר עניין התרועה (ההתעוררות) ולא תוקע לשיר". זהו יום רציני ולא יום שיר ושמחה.

 

כג,לד: בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה - חג סוכות: מדוע 'הזה'? הנצי"ב: "משפט זה היום (ראש השנה) הוא הכנה לחג הסוכות שאז נידונין על המים, שבזה תלויה פרנסת כל השנה ... 'הזה' ללמדנו דתכלית חג הסוכות נגררת אחר הנעשה בראש השנה שתקעו בשופר ונזכרו לטוב". יש קשר הדוק בין המועדים, ולכולם יש להתייחס ברצינות וכובד ראש ראויים, לא רק לחביבות שבחגים.

 

שבת שלום, שנזכה בה להשתייך לעם בפועל וברגש, לקיים מצוות תרומה וסיוע לזולת, להתעורר לעבוד את ה' ביראה וברצינות, אורן (החוגג בשבת יום הולדת של ראייה 6-6), בן וכו'.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן


חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע