chiddush logo

צדיק גוזר! "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה אלקיכם"

נכתב על ידי DL2000, 24/4/2014

 [b]בספר הקדוש נועם אלימלך האריך בפרשתנו בענין כח 

הצדיק לבטל הגזירות, וזל"ק: "איתא בגמרא (שבת י.) 'כל דיין 
שדן דין אמת לאמיתו, נעשה שותף להקדוש ברוך הוא'. 
ולכאורה מילת 'לאמיתו' הוא מיותר". (וכבר נעמדו בזה בתוס' שם). 
"אך נראה דרז"ל רמזו לנו בזה על הצדיק שהוא מבטל 
הדינים, והוא הנקרא 'דיין', שכאשר ידין ויגזור כן יקום, 
שהקב"ה גוזר וצדיק מבטל (מוע"ק טז:). והוא, אף על פי 
שקושטא הוא, שחלילה שקודשא בריך הוא יעביד דינא בלא 
דינא, וגזירתו הוא באמת, שהדין הוא שיהיה כך, כי הוא היודע 
האמת. – אך הצדיק למראה עיניו תשפוט ואמירתו [אולי צ"ל 
אמיתתו], ונראה לו שכך הוא הדין האמת, והקב"ה ברחמיו 
וחסדיו מסכים עם הצדיק". 
"וזהו 'לאמיתו' דייקא, היינו אמיתתו של הצדיק נוטה כך 
וכו'. וזהו פירוש המדרש: 'קדושים תהיו', יכול כמוני, תלמיד 
לומר 'כי קדוש אני', קדושתי למעלה מקדושתכם וכו" עכל"ק 
עי"ש. 
~ ~ ~
הרה"ק והנורא רבי אברהם המלאך זצוק"ל, בן המגיד הגדול 
ממעזריטש זי"ע, ומבני היכלא של הבעש"ט הק' זי"ע, היה 
מפורסם בקדושתו ובצדקותו, ומרוב שהיו מתייראים 
ופוחדים ממנו כינוהו בשם "המלאך", וכך נשאר שמו לדורות 
עולם.
וסיפר לי אבי מורי הגה"צ שליט"א מעשה מופלא מצדיק 
נשגב זה, וביקש ממני לפרסם טיב זה המעשה, כדי להחדיר 
ולהעמיק אמונת צדיקים בלב ישראל.
אחד מחסידיו של הרבי הקדוש, גביר עשיר גדול, החל 
לפתע מסחרו לרדת ולהחסיר ללא סיבה הגיונית הנראית 
לעין, דוקא כשהעסקים הצליחו ושגשגו ואף הניבו פירות 
טובים, היה הפדיון פוחת והולך, ומשום מה סך ההוצאות גדל 
תמיד יותר מן ההכנסות.
הוא בדק את ספרי חשבונותיו שוב ושוב, עקב היטב אחר 
מחזור העסקים וטיבם וכו', הכל נראה תקין, ואף על פי כן 
בקופה הכללית הלך הכסף ופחת, עד שהגיע המצב לגירעונות 
כבדים, והוא עמד על סף 'פשיטת רגל' [באנקראט], רחמנא 
ליצלן.
בטרם הכריזו על פשיטת הרגל נסע לשאול בעצת רבו, 
ושטח בפניו את מועקתו ופליאתו הגדולה על הסיבה 
המסתורית שגרמה להתדרדרות נכסיו בתקופה כה קצרה. 
המלאך הקדוש אחוז היה כל העת תדיר בשרעפיו העליונים, 
ומתהלך כשרף על פני אדמות, כשדברו עמו מענייני עולם הזה 
והבליו, היה עונה תשובות קצרות במילים ספורות, כדי שלא 
להפסיק הדבקות. לפיכך פעמים רבות היו נראים תשובותיו 
שלא ממין הטענה, אך כמובן לא העזו לשאלו שוב, כי היו 
יראים מאוד ממנו, אף המקורבים ביותר, שהיה תמיד פושט 
צורה ולובש צורה כנודע.
תשובת הרבי על קוויטעל זה שהגיש הסוחר לפניו, היתה: 
"הלא כבר אמר שלמה המלך ע"ה (קהלת ט, ז) 'לך אכול בשמחה 
לחמך, ושתה בלב טוב יינך, כי כבר רצה האלקים את מעשיך'! 
גש לביתך והכן סעודה טובה כיד המלך, אכול בשמחה לחמך 
ושתה בלב טוב יינך"...
האיש יצא מחדרו של הרבי נבוך ומבולבל, כשכולו פליאה 
ותמיהה, לסעודה מה זו עושה? וכי מה זה קשור לבעיה 
המסחרית? למה כוונתו של הרבי? ומה פתאום להתיישב ביום 
חול רגיל לסעודה דשנה שלא מן המנין?
ברם כחסיד נאמן חזקה עליו מצות רבו, וככל שהיה הדבר 
מוזר בעיניו הוא ניגש בתמימות לקיום הפקודה ככתבה 
וכלשונה! הכין 'סעודה' רבתי עם יינות טובים ומשקאות 
חריפים ומשובחים, והזמין את משפחתו וידידיו לארוחת ערב 
חברתית, כמנהג גבירים חשובים לערוך לפעמים מסיבות 
מרעים שכיוצא באלו. – המוזמנים מצידם נענו כמובן בחיוב, 
אף אחד לא רצה לפספס סעודה יוקרתית מדושנת עונג...
בתום המשתה הגדול היה הסוחר דנן עייף ושתוי כהוגן, היין 
הרב שנשנק אל גרונו עשה את שלו, ועד מהרה נרדם כך על 
הספה הנעימה שבחדר האורחים, ושקע בשינה עמוקה. חבריו 
ובני משפחתו פרשו כולם לעיסוקיהם, וחזרו לשגרת חייהם, 
עולם כמנהגו נוהג, ורק הסוחר השיכור כלוט יושן ויושן...
לפתע באחת מתעורר פתאום האיש מתרדמתו, מציץ 
בשעונו ורואה שהשעה מאוחרת מאוד, הוא מסתכל סביבו 
ומוצא את עצמו בסלון ביתו. מתחילה בהה סביבו כהוזה, עד 
שלאט לאט התפכח משכרותו ונזכר שנרדם כאן על הספה 
לאחר המשתה הגדול... 
רעש המום הגיע לאוזניו מן החדר הסמוך, היה זה חדר 
העסקים האישי שלו, מעבר לקיר נשמעו רחשים מוזרים... 
הוא קם במהרה וזינק בשקט מוחלט היישר אל חדר 
העסקאות, ועיניו חשכו!
לנגד עיניו הנדהמות הוא גילה את מנהל החשבונות האישי 
שלו, כשגבו מופנה אליו וראשו תקוע עמוק בתוך הכספת 
הסודית החבויה בעמקי הקיר העבה, שחוץ משניהם אף אחד 
בעולם לא ידע על קיומה, ומרוקן שטרות רבים בזה אחר זה 
אל תוך תיקו הפרטי! – הוא עמד כך נדהם ופעור פה, כשאינו 
מאמין למראה עיניו! היה זה יועצו האישי הסודי ביותר, האיש 
שנתן בו תמיד אימון מלא ומוחלט, כל עסקיו נחתכו על פיו 
בלי אומר ודברים, ועתה נודע במרמתו ונתפס 'על חם' כגנב 
שפל ונבזה! – שהיה כנראה סמוך ובטוח שהגביר בשכרותו 
יישן עוד זמן רב, ויכול הוא לבצע את זממו בהשקט ובטחה...
בבת אחת קלט כעת העשיר את 'סוד' כישלונות מסחרו 
בתקופה האחרונה... התעלומה הגדולה שמילאה את ראשו 
חודשים ארוכים באה על פתרונה במראה ולא בחידות... – 
העסקים המובחרים הניבו בוודאי פירות טובים ויקרים טבין 
ותקילין, אלא שיד נעלמת פשוט מרוקנת את הקופה...
"אהה!" – שאג פתאום הסוחר בקול גדול – "עכשיו הכל 
ברור!"
מנהל החשבונות הגנב נבהל ונדרך עד עמקי נשמתו, הוא 
הסתובב בבהלתו לאחור וראה את אדונו הגביר ניצב עליו 
בפתח החדר כשהוא נועץ בו מבט עוין ומפחיד! לשונו נאלמה 
וכל גופו החל לרעוד כעלה נידף, הוא הבין היטב שכל מילה 
שיאמר עתה רק תזיק לו, הוא נתפס בקלקלתו הגדולה, וזה 
הסוף שלו!
"עכשיו הכל ברור!" חזר הסוחר על הכרזתו בסערת נפש, גם 
פשר תשובת הרבי ופקודתו הפלאית על עריכת המשתה 
ברורה היטב! הרי את כל זאת חזה הרבי ברוח קדשו!

לפתע נפל מנהל החשבונות מתעלף ארצה! בני הבית חשו 
להתיז עליו מים צוננים ועוררוהו מעלפונו. כאשר שבה אליו 
רוחו הוא נפל לרגלי הגביר, והחל בוכה ומיילל מנהמת ליבו: 
"סלח נא לי אדוני! לא עמדתי בפיתוי! אני הוא שרוקנתי את 
הקופה בחודשים האחרונים! מעדתי ונכשלתי בעצת יצרי 
הרע, ואני מבקש את מחילתך וסליחתך, אחזיר לך את כל 
הכספים במלואם עד פרוטה אחרונה, רק אל תסגירני לידי 
המשטרה! – הרי יודע אתה שבעל משפחה אני, בעיות רבות 
תקפוני בתקופה האחרונה בביתי, ומרוב צער התדרדרתי עד 
שפל המדרגה של 'גנב' נבזה, אנא ממך סלח לי מחל לי!" – כך 
שכב האיש על הארץ כשאינו מפסיק לבכות ולמרר בדמעות 
שליש לפני אדונו מטיבו.
"קום על רגליך!" – פקד הגביר.
"מה אמרת? מוקף הנך בצרות? קום תיכף וסע היישר אל 
הרבי המלאך הקדוש! בצדקותו וברוח קדשו בודאי ימצא גם 
עבורך ישועה טובה! – על התשלום נשב אחר כך"... 
הסוחר החכם והטוב שהיה חסיד נאמן, הבין למפרע שהכל 
מתנהל כאן בטיב השגחה עליונה, המגלגלת הכל במכוון על פי 
דברת הצדיק, שכן "צדיק גוזר והקב"ה מקיים"! האמונת 
צדיקים שבו התחזקה עתה שבעתיים, ובחכמתו הבין שכשם 
שענין ישועתו התגלגל כך, כן טמונה כאן כנראה גם זריעה 
ונטיעה להביא ישועה נוספת גם למנהל חשבונותיו הנתון 
בצרתו... – שכך טבעה של ברכת קודש שמצד הקדושה, 
לפרות ולרבות תמיד, ולהוסיף עוד כהנה יהודים נוספים 
שייוושעו אף הם בברכת הצדיקים!
מנהל החשבונות – הגנב לשעבר, שבינתיים כבר שב 
בתשובה שלמה על מעשיו הרעים – קם ונסע אכן כדבר אדונו 
אל חצרו של הרבי המלאך, שם בקודש פנימה נפתח סגור 
ליבו, הוא גולל בפני הצדיק את כל קורותיו וביקש ישועה על 
הצרה הגדולה שבביתו. – "הנה בתי הגדולה הגיעה זה עידן 
לפרקה, וכבר כמה שנים טובות שהיא יושבת וממתנת, 
הצעות רבות וטובות שעלו על הפרק ונראו מתאימות ירדו 
פתאום ללא סיבה מובנת. כמה פעמים שכבר כמעט נשברה 
צלחת, אך ברגע אחרון הכל נמוג. שלום ביתי התערער מאוד 
בשל כך, זוגתי שתחי' אינה נותנת מנוחה לנפשי, מאין יבוא 
עזרי?". - בכה האיש במר ליבו.
תשובתו של הרבי לא איחרה לבוא, ואף היא כקודמתה 
היתה חידת תעלומה תמוהה בדבר 'סעודה מיוחדת'...
~ ~ ~
א
"גש נא – ציוה הרבי – אל 'ההקדש' שבעירך, הלא זוהי 
האכסניה העלובה שיש בכל עיר על יד בית הכנסת, עבור 
העניים והקבצנים המתאספים שם לסעוד את ליבם מתרומת 
שיירי מאכל בני העיר, המביאים שם מכל הנזרק בביתם... 
תשנה את לבושך ומראה פניך כדי שלא יכירוך, ותסעד עמהם 
את סעודתך, מפיתם תאכל ואת מימם תשתה, כשווה בין 
שווים, וה' יהא בעזרך!".
האיש לא הבין מילה וחצי מילה, לסעודת עניים מה זו 
עושה? ואיך זה מתקשר עם השידוך המבוקש?
אולם הוא כבר הספיק לשמוע מן הסוחר כיצד סיבב אליו 
הרבי את ישועתו דרך סעודה... והבין שעל הרבי אין שואלים 
שאלות, ויש לבצע את הפקודה בשלמותה! וכנראה יש 
'זריעה' בברכת הצדיקים, להוליד ישועה נוספת על ידי 
הסעודה.
הוא חזר לעירו, התחפש היטב בבגדים קרועים ובלואים 
כקבצן עני ואביון, והתיישב באחת מפינות ההקדש, כבש את 
פניו בקרקע שמא יכירו מאן דהוא... ועשה עצמו כמסכן בודד 
האוכל מעט לחם צר ומים לחץ, ההרגשה היתה נוראית, הוא 
חש בושה וצער גם יחד, אבל התגבר לעשות כמצווה עליו.
התבדלותו מן החבורה לא הועילה לו הרבה, עד מהרה נטפל 
אליו אחד מן הוותיקים שבקבצנים, שכראותו 'עני' חדש מסכן 
וביישן, ניגש לשוחח עמו ולעודדו מעט. תוך כדי שיחתם 
בענייני עבודתם, על קיבוץ נדבות וסיבובים בעיירות... שח לו 
הוותיק: "היות והנך חדש במקצועך בעיר זו, אעדכן אותך 
בכמה 'כתובות', מהם טובות ומשתלמות ומהם פחות... – בין 
הרשימות מנה העני הוותיק את שמו של יהודי אמיד ובעל 
בעמיו, שאינו מוציא פרוטה מכיסו! "אל תנסה בכלל להתדפק 
על דלתו, הזהיר, זהו קמצן משורה ראשונה! עובד הוא כמנהל 
חשבונות אצל סוחר עשיר גדול, פרנסתו מצויה לו שם בשפע, 
אך לצדקה מאומה לא יתן!".
העני המרצה לא שם לב שפניו של מאזינו מתכרכמות 
ונעשות אדומות ולבנות... הוא השתדל מאוד לכבוש את פניו 
ולעשות עצמו כמאזין לדבריו בחוסר ענין...
"אנו חבורת העניים כאן, המשיך העני הוותיק בסיפורו, 
ניסינו בכמה דרכים לרכך את ליבו, אך משנוכחנו בעקשנותו 
הגדולה החלטנו בעצה אחת להתנקם בו כהוגן"... – חיוך זדוני 
קטן עלה בקצה שפתיו, תוך שהוא ממתיק סוד לאוזנו של 
העני החדש: "יש לו למנהל זה בת בוגרת בשידוכים, ואנחנו 
כולנו בעצה אחת עושים הכל כדי לטרפד לו את הצעותיו! כל 
הצעת שידוך שנודעת לנו כאן במשרד זה... יוצאים אנו מיד 
לרוץ ולספר על רשעותו וקמצנותו ודואגים 'לפוצץ' את הכל, 
ועד היום יושבת היא בוגרת ומסכנה בביתה, כך נאה וכך יאה 
להם... שתשב עד שתלבין ראשה!".
מיודענו העני החדש... מנהל החשבונות, הבין עתה את כל 
הענין לאשורו, הוא הרי ידע היטב עד כמה נכונים דברי אותו 
עני אודות קמצנותו... עכשיו הטיב להבין מדוע שלחו הרבי 
לסעודה טובה בהקדש של העניים... שבו נמצאה פתרון 
ישועתו.
הוא חזר לביתו מלא בהרהורי תשובה וחרטה, ועל אתר 
החליט לשנות את דרכו מקצה לקצה, הוא החל לפזר לצדקה 
ביד רחבה, כל עני שנכנס לביתו יצא עם מתת יד הגונה. העניים 
כמובן חדלו ממנהגם הרע בראותם כי התהפך, ובתוך זמן קצר 
נמצא חתן הגון לבתו, והשמחה חזרה לביתו, בזכות ברכת 
הצדיקים.
[על פי קלטת מס' 177-ג]
[/b]

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
lawguide
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע