"ויקח מן הבא בידו מנחה לעשיו אחיו" (בראשית לב, טו)

אפשר לפרש "מן הבא בידו" - ממה שהזדמן לו במקרה, בלי לתכנן.

עניינו של עמלק, נכדו של עשיו, הוא המקרה, כמו שמפרש רש"י על "אשר קרך בדרך" (דברים כה, יח). גם מכירת הבכורה היתה כאילו במקרה. אפשר שבגלל זה שלח יעקב מנחה אל עשיו אחיו "מן הבא בידו", במקרה, כדי להלחם נגד עשיו לפי מידתו.

עוד אפשר לפרש ש"מן הבא בידו" רומז לכך שאחז בידו בעקב עשיו (שעל כך נקרא "יעקב") -  עקב עשיו "בא בידו", וזהו סגולתו של יעקב נגד עשיו.