הלכה יומית י' חשון
לח טוב ונכון לומר את אחד עשר הסממנים מתוך ספר, שלא לדלג תיבות, אך אין זה לעיכובא. [שארית יוסף ח''א עמ' יב. ילקוט יוסף על הלכות השכמת הבוקר מהדורת תשס''ד, עמוד קלז]. לט יש נוהגים לכתוב פרשת פיטום הקטורת והברייתא שלה על קלף או גויל בכתב אשורי, כמו בספר תורה, וקוראים בה בכל יום, והיא סגולה לפרנסה. אולם לכתחלה אין לכתוב פרשת הקטורת על קלף בפני עצמו, ורק אם עברו וכתבו זאת על קלף, מותר לקרוא בזה. וכן מותר לכתוב פרשת הקטורת כל ג' תיבות בשורה אחת. [ילקו''י הל' השכמת הבוקר עמ' קלח. ושם בהערה דחה דברי כמה ממחברי הזמן שכתבו להקל לכתוב פרשת הקטורת על קלף]. מ נהגו לכתוב פסוק שויתי ה' וגו' על עמוד השליח הצבור, ואין בזה איסור. ומה שנהגו בכמה קהלות בימי החגים, לתלות על כתלי בית הכנסת פסוקים, כמו ביום הכפורים ''כי קדוש היום לאלהינו'' או ''כי ביום הזה יכפר עליכם וגו''', והוא מנהג קבוע מאבותיהם נוחי נפש, אף שיש להם על מה לסמוך, מכל מקום לכתחלה יש להורות שלא לעשות. ואם הדבר נעשה על ידי צילום אין בזה חשש. ואותם הכותבים על קופות של צדקה ''ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה'', וכיו''ב, אין למחות בידם. וכן מה שכותבים הפסוק או בשער בית הכנסת ''זה השער לה' צדיקים יבואו בו''. או ''מה טובו אהליך'', או ''פתחו שערים'', ופסוק ''וירא ויאמר מה נורא'', וגם ''למנצח בנגינות מזמור שיר'' בצורת המנורה, ומסביב לה פסוקי תורה ונביאים, ו...
