chiddush logo

זכר ליציאת מצרים (2 תגובות לחידוש זה)

נכתב על ידי zeev148, 24/9/2014

ב"ה

שירת הים – דרשה ליל שבועות

 ע"פ הרב אברהם יצחק משה אירגאס

 הקדמהשירת הים נאמרה מיד לאחר מעבר ים-סוף ביציאת-מצרים (בשנת 2448 לבריאת העולםוכ-580שנה ע"פ המסורת לפני בנין בית המקדש הראשון (בשנת 2928 לבריאת העולםע"י שלמה המלך.

ע"פ הפשט המקובל .תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוהים על הנס שנעשה לעם ישראל בקריעת ים סוף וביציאת מצריםוהמשכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית בית המקדש.

לכן תמוהים בעייני כמה נקודות:

  1. פסוקים יג' ו-יז' המזכירים את בית המקדש– :

    1. יג': נָחִיתָ   בְחַסְדְּךָ עַם-זוּ   גָּאָלְתָּ; נֵהַלְתָּ   בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ.

    2. יז': תְּבִאֵמוֹ   וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן   לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, ה'; מִקְּדָשׁ   אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.

אע"פ שהבית הראשון נבנה

  1. רק כ580 אחרי מועד אמירת השירה וכאן נאמר התיאור כולו בלשון עבר

  2. ואע"פ שנבנה ע"י שלמה ולא ע"י הקב"ה בעצמו – וכאן נאמר "מִקְּדָשׁ  אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ"

  1. דווקא בין הפסוקים הנ"ל מספרת השירה על תדהמת עמי כנען – ולא בצמוד לתיאור בקיעת ים סוף וטביעת המצרים בו.

    1. יד': שמְעוּ   עַמִּים, יִרְגָּזוּן; חִיל   אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. – שמעו דווקא על כך, ולאו-דווקא על בקיעת הים

    2. טו': אָז   נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי   מוֹאָב, יֹאחֲזֵמוֹ   רָעַד; נָמֹגוּ   כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.

    3. טז': תִּפֹּל   עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל   זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן; עַד-יַעֲבֹר   עַמְּךָ ה', עַד-יַעֲבֹר   עַם-זוּ   קָנִיתָ. - לכאורה עד יעבור את הים, אבל נפרש כעת באופן אחר לגמרי.

הסבר אפשרי לתהיות אלו יתבסס על פירוש יונתן בן עוזיאל לפסוק (שמות יט,ד):"אַתֶּם רְאִיתֶם,אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִםוָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים,וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" ...אומר התרגום יונתן בן עוזיאל שבא ענן והביא את כל בני ישראל להר המוריה והקריבו שם את הקרבן פסח וחזרו למצרים..

כעת מובן מדוע נאמר התיאור ע"י בני ישראל במועד יציאת מצרים – כי רק לפני זמן מועט חוו בעצמם את החוויה המסעירה הזוהקב"ה הביאם מרעמסס שבמצרים להר המוריה שבארץ ישראל,כונן בעצמו מקדש ומזבח – שהרי יש הלכה שאסור להקריב קורבנות במקדש אם אין בו מזבח –כל החבורות הקריבו את קרבן הפסח והזדרזו לאכול אותו עד חצות לילה במקום שיהיה בעתיד ירושלים – ולאחר מכן הוחזרו "כעל כנפי נשרים"לרעמססעל מנת לצאת "ביד רמהבצהרי היום ממצרים.

כעת נשאלת השאלה,למה היה נחוץ "ליל השימוריםהבלתי יאמן הזה.

הטעם מתקשר לביטוי הידוע של משה רבינו בדבריו אל פרעה (שמות יא', ד-ה):

ד':"כֹּה אָמַר ה':כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה,אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. "ה':"וּמֵת כָּל-בְּכוֹרבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם--מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַלכִּסְאוֹעַד בְּכוֹר הַשִּׁפְחָה אֲשֶׁר אַחַר הָרֵחָיִםוְכֹלבְּכוֹר בְּהֵמָה."

ע"פ המדרשים במכת בכורות מתו כל בכורי-מצרים שהיו בעולם ולא רק אלו שחיו במצרים.

ככלל כאשר קיים בית המקדש רשאית לפסוק דיני נפשות רק הסנהדרין שבירושלים,

וכאשר נגזר דין מיתה קיימת הלכה שאין לאפשר "הלנת דיןאלא שיש לבצע גזר הדין לאלתר.

מכיוון ו"שעון ירושליםמאחר אחר "שעון קהירבכשעה אחתנחתם הדין ע"פ שעון ירושלים בחצות בדיוקבני-ישראל היו צריכים לסיים אכילת קרבן הפסח עד חצות לילה "שעון ירושלים"– וכידוע בזכות קיום המצווה זכו לנס של יציאת מצריםבחצות ליל – "שעון ירושלים"– בדיוק בוצעה "מכת בכורותבכל העולם בו זמנית – ע"מ למנוע "הלנת-דין". במצרים היתה השעה 'קצת לפני אחת-עשרה בלילה'– די זמן לתת לפרעה להירדם ולישון לפני שהתאמתה אצלו ההבטחה של הקב"ה ע”פ משה.

השערה אישיתמדוע לכאורהגרםה קב"ה כזו עוגמת נפש לבני ישראל – הוציאם ממצריםהביאם להר המוריההוריד מקדש ומזבח מהשמיים,והשיבם למצרים – למות במדבר.

אלאשנראה לי לומרשהתכנון של הקב"ה היה שמיד לאחר קבלת התורה לרגלי הר-סינישבני ישראל יעשו קפיצת הדרך ויכנסו יחד עם משה רבינו לארץ ישראלויתישבו בה, ...ובינתיים בוודאי "הגיע עת לחננה, כי בא מועד".

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (2)
zeev148 (9/2/2015)
שמעתי יישוב שונה לקושייתי: נוסח התפילה התבסס על הפשט ולא על הרמז-דרש-סוד.
zeev148 (2/2/2015)
התעוררה לי קושיה על הפירוש שלי - מדוע אין התייחסות להתרחשות מופלאה זו בנוסח ברכות קריאת שמע, שכן מזכירות את נסי יציאת מצרים ובקיעת ים-סוף.
ונ"ל שניתן ליישב את הקושיה בהשוואת הזמנים בהם חיו אנשי כנסת הגדולה שחיברו את נוסח התפילה והברכות, והזמן בו פעל יונתן בן עוזיאל. האחרון חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני, וכנסת הגדולה פעלה בימי בית-שני, תקופה שהשתרעה על-פני 585 שנה. לכן סביר להניח שהנוסח נחתם כמה מאות שנים לפני שיונתן בן-עוזיאל חיבר את תרגום יונתן, לכן חידושו הוא פלא עבורנו ועבור כל מי שאינו שונה את פירושו.