"בארץ" היינו בקרב השקועים בארציות, כלליות בני האדם,

"עשב השדה" בחינת הנפש של בני האדם, שזקוקה למזון גשמי כדי לשבוע מחד גיסא ולתורת הצדיק על מנת להתמודד עם ניסיונות העולם הזה ולהתחזק ולקיים את התורה והמצוות, מאידך גיסא.

"כי לא המטיר" ראשי תיבות "הכל", שחסרים, הן הצרכים הגשמיים (מים, גשם) והן הרוחניים, הכח הצומח, היינו אמונה, תורות הצדיק ועצותיו.

סופי תיבות "יאר", בחינת “יאר ה' פניו אליך וישם לך שלום”. כי בלי הארת פני השם ובלי שלום אין באפשרותנו לחיות חיים אמתיים.

וכן אותיות "איר", וכידוע ראשי תיבות "אני י-הוה רופאך", בבחינת "רפאה נפשי כי חטאתי לך" (תהלים, מא, ה)

"ואדם אין" זה הצדיק שדבוק בשלמות בקב"ה בבחינת "אין", בבחינת "נחנו מה".

"לעבד את האדמה" עבודת הצדיק היא לקרבנו ולהשיבנו אל ה' יתברך. וכל עוד ולא נבראו בני האדם אין לצדיק עבודה כביכול, כי להיות אחד עם ה' יתברך זה הגן עדן של הצדיק ואין לו שום עול בכך.