chiddush logo

פרשת ויגש- מדוע יעקב בירך את פרעה במצרים?/מאת: אהובה קליין.

נכתב על ידי אהובה קליין, 16/12/2015

 

פרשת ויגש- מדוע  יעקב בירך את פרעה במצרים ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

   בפרשה זו סוף סוף , כל משפחת יעקב השסועה מתאחדת במצרים, וזאת לאחר הבטחתו של ה' ליעקב: "ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב, יעקב ויאמר הנני: ויאמר אנוכי האל אלוקי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם: אנוכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו  על עינך" [בראשית ,מ"ו, ב]

יעקב מגיע למצרים עם  פמלייתו וגם כל המקנה והרכוש שרכש בארץ כנען.

פרעה מקבל את המשפחה בסבר פנים יפות ואומר ליוסף שיושיב אותם בארץ גושן, יוסף מביא את יעקב אביו לפני פרעה ומציג אותו לפניו, כפי שהכתוב  מתאר: "ויבא יוסף את- יעקב אביו ויעמידהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה: ויאמר פרעה  אל  יעקב כמה ימי שני חייך: ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגוריי שלושים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את- ימי שני חיי אבותיי בימי מגוריהם: ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה" [שם מ"ז, ז- י"א]

 השאלות הן:

א] מדוע אלוקים התגלה ליעקב בדרך למצרים ?

ב] באיזו ברכה בירך יעקב את פרעה ומדוע ?

ג] כיצד יעקב מתאר את שנות חייו  בפני פרעה ?

תשובות.

אלוקים מתגלה אל יעקב במראות הלילה.

לפי רש"י: יעקב היה מצטער על שנזדקק לצאת מארץ ישראל ולרדת מצרימה, לפיכך רצה הקב"ה להרגיעו כדי שלא יתיירא מעניין זה. הקב"ה  נתן לו הבטחה : כי לאחר מותו יעלו את עצמותיו לארץ ישראל ולא יהיה קבור באדמת מצרים.

הספורנו  מפרש: כי הקב"ה מודיע ליעקב כי ליצחק אביו  אמר: "אל תרד מצרימה" אך כעת אין מה לדאוג מהירידה למצרים, היות ושם יתרבו לגוי גדול, אילו היו נשארים בארץ היו עשויים להתחתן עם גויי הארץ ולהתערבב איתם, אך במצרים לא תתרחש התבוללות, כפי שכתוב: "כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם  כי תועבה הוא למצרים" [בראשית מ"ג, ל"ב] בנוסף ה' מבטיח ליעקב: שלא יצטרך להתעסק עם המצרים כי יוסף כבר ידאג לו.

אברבנאל שואל: מדוע יעקב נבהל לפתע ,לפני ירידתו למצרים הרי הוא בעצמו אמר לפני כן: "אלכה ואראנו בטרם אמות", אלא שיעקב חשש לעזוב את גבולות הארץ אחרי עקדת יצחק , בליבו של יעקב היו ארבעה סוגים של פחדים :

א] שמא המצרים ירצו להרוג חלק ממשפחתו וכך ימעיטו את מספרם.

ב] ארץ מצרים מלאה בעבודה זרה ולכן קיים חשש שהשכינה לא תשרה שם.

ג] חשש שמא לאחר מותו- יקבר במצרים ולא יזכה שיעלו את עצמותיו לקבורה בארץ הקודש.

ד] היה ירא, שמא יוסף ימות  עוד לפניו ולא יהיה מי שידאג לו ולבניו.

נגד ארבעה חששות אלה קיבל תשובה מהקב"ה- שהם ארבעה  הבטחות. כנגד הפחד הראשון נאמר לו: "אל תירא מרדה מצרים כי לגוי גדול אשימך שם". כנגד הפחד השני נאמר לו: "אנוכי ארד עימך". כנגד הפחד השלישי נאמר לו: ואנוכי אעלך  גם עלה". וכנגד פחדו הרביעי הובטח לו: "ויוסף ישית ידו על עינך" באופן זה הקב"ה סילק את כל המכשולים שעמדו בפני יוסף.

העמק דבר  מפרש בדומה לספורנו: יעקב חשש מהתבוללות במצרים הוא סבר שהנקודה היהודית משתמרת אך ורק בארץ ישראל.

בעל המשך חכמה סובר: כי כעת שיעקב הולך לראות את יוסף בנו, פנים  אל פנים במצרים ושם הוא יהיה זקוק לתמיכתו, לפתע  הוא נזכר כי הוא לא כיבד את אביו במשך כ"ב שנים, ולכן זבח זבחים "לאלוקי אביו יצחק", במטרה - לכפר על חטאו זה -ושלא ייענש במידה כנגד מידה , אלא יוסף יכבדו כראוי כפי שיש לכבד הורים.

 יעקב מברך את פרעה.

לפי דברי רש"י: בפעם ראשונה כאשר הכתוב מציין: "ויברך יעקב את פרעה"- זו לא הייתה ברכה  ממש ,אלא אמירת שלום מתוך נימוס ודרך ארץ. כפי שנהוג לעשות שכאשר באים  לעיתים מזדמנות דורשים בשלום המלך. אך בפעם השנייה כאשר נאמר: "ויברך יעקב את פרעה" אז בירך אותו באמת כדרך שנוהגים כל היוצאים מלפני אנשים חשובים מברכים אותם ומבקשים רשות להיפרד מעימם. יעקב בירך: שמימי הנילוס יעלו לקראת פרעה מפני שבמצרים אין שותים מי גשמים כי שם בדרך כלל אין הגשם  היורד להשקות את השדות, אלא הנילוס משקה את האדמה. והחל מברכתו של יעקב היה פרעה בא אל הנילוס בכל פעם שרצה והנילוס היה עולה לקראתו ומשקה את אדמת מצרים.

רבינו בחיי מסביר: יעקב בירך את פרעה בעושר והתנשאות מלכותו, כי כך נהגו הזקנים והחסידים בבואם אל המלכים לברכם. רבינו בחיי מביא דוגמאות לכך: אצל דוד נאמר: "יחי אדוני המלך דוד" [מלכים-א, א, ל"א] ואילו כאן יעקב בירך את פרעה פעמיים.

הספורנו מדגיש: כי יעקב בירך את פרעה, אבל לא השתחווה לו , לא  בבואו ולא ביציאתו.

יעקב מתאר  את שנות חייו.

על פי דברי רש"י : יעקב  מתאר כי כל ימיו -היה  דומה לגר בארץ , היות והיה חי חיי עמל וצער. ולא השיג חיים טובים בדומה לאבותיו.

רבינו בחיי מתייחס לנקודת מבטו של פרעה, לפרעה היה נדמה שיעקב זקן  בהרבה  משאר בני דורו ולכן  שאל אותו: "כמה ימי שני חייך"? ויעקב ענה לו: "ימי שני מגוריי." ולא אמר "שני חיי" ,כפי ששאלו פרעה- אלא התכוון לומר: הימים שהוא גר בעולם הזה מאה  ושלושים שנה, כך דרך הצדיקים שחושבים שהם  נחשבים לגרים בעולם הזה, רק אחר  כך דיבר על איכות חייו שהיו חיי צער, אבל לגבי אבותיו שלא סבלו מצער עד כדי כך -הזכיר בהם את איכות החיים תחילה ואחר כך את לשון מגוריהם.

ה"כלי יקר"  שם את הדגש על שאלתו של פרעה ליעקב: "כמה ימי שני חייך"?- פרעה שואל שאלה זו -לפי שנודע לו כי כאשר יעקב הגיע למצרים היה הנילוס עולה  לקראתו , ולכן הדבר שימח אותו מאד וחשב: כל עוד שיעקב חי הנילוס ימשיך לעלות לקראתו וכך יהיה שפע של מים במצרים ויתאפשר להשקות את השדות., אבל כאשר ראה  פרעה את יעקב במו עיניו - כי הוא רזה מאד ונראה כה זקן, חשב  שימיו כבר קצרים., לכן שאל לפשר גילו. לפיכך השיב לו יעקב: "ימי שני מגוריי.. מעט ורעים, כוונת יעקב הייתה – כי מראהו הזקן נובע לא מחמת גילו המופלג, אלא מחמת מגור  ופחד מסביב שעברו עליו במשך חייו מאה ושלושים שנה –  רצופים צרות ולא הגיעו עדיין לשנות אבותיו, אך יש לו תקווה עוד להגיע לגילו של אביו יצחק- מאה  ושמונים שנה וזאת  למרות שגם לאבותיו  היה מגור מסביב ,בכל אופן האריכו ימים-  מסיבה זו יעקב נקט  בלשון "מגוריהם" גם לגבי אבותיו- אברהם ויצחק.

לסיכום, לאור האמור לעיל: יעקב בירך את פרעה בכך: שהנילוס יעלה לקראתו - כי מקור המים במצרים הוא הנילוס וודאי חשב יעקב שהכלכלה חייבת להיות מוצלחת  ומבורכת לאחר שירד למצרים עם משפחתו בגלל הרעב בארץ.  לעניות דעתי, יש טעמים נוספים לברכה זו:

יעקב הכיר טובה לפרעה לאחר שראה שכיבד את יוסף ומינה אותו למשנה למלך. הוא גם  העריך את  נכונותו של פרעה  להעניק לו  ולכל פמלייתו את מיטב ארץ מצרים ,כפי שאמר פרעה ליוסף: "... אביך ואחיך באו אליך: ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ הושב את אביך ואחיך ישבו בארץ גושן.."[שם מ"ז, ה-ו] ודאי חש לכבד אותו ולברכו.

ואכן הברכה התקיימה, כפי שנהוג לומר: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים"   

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה