בפרשת בשלח פרק טו בפסוקים אלה מסופר כך:

כג ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה.

כד וילנו העם על משה לאמר מה נשתה.

כה ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו.

הפירוש הפשוט של "ויורהו ה' עץ", שה' הראה למשה חתיחת עץ, ואמר לו ליזרוק למים. אבל אם כן קשה מדוע כתוב "ויורהו" לשון הוראה, צריך לכתוב "ויראהו", לשון ראיה?

וכנראה כוונת הפסוק "ויורהו", הוא מלשון הצבעה, שה' הצביע לו על מקום המצאותו של העץ. אבל גם זה קשה, מאי נפקא מנא, אם ה' הצביע לו או לא, יותר פשוט לכתוב "ויראהו"? ועוד: הרי לא מדובר בהצבעה כפשוטו, שהרי ה' לא מצביע אם אצבעות, אלא ה' הראה לו בעיני רוחו היכן העץ, וא"כ שיכתבו "ויראהו"?

ולכן התרגום מתרגם "ואלפיה ה' אעא". מקשה הרב יוסף צברי שליט"א מכולל לקח טוב אלעד, מה ה' לימדו והחכימו בזה? (בחוברת עיון הפרשה, בחלק אשיחה בחוקיך).

ונראה לחדש, שאין הכוונה כמו שלומדים בחדר, שה' הראה לו הכן נמצאת חתיכת עץ ואמר לו לזרוק למים, ונעשה נס והמים נעשו מתוקים. אלא ה' לימד את משה רבינו טכניקה איך אפשר לקחת עץ ולזרוק למים והם יעשו מתוקים. ה' לימד את משה רבינו את סוד העץ, איך אפשר לגרום לעץ לשאוב לתוכו את כל המלח שנמצא במים, ה' לימד אותו יחודים וכוונות כדי לגרום לעץ לשאוב את המלח לתוכו, ועי"כ המים יהיו מתוקים.

ונראה שאותו סוד עבר מדור לדור, ואלישע הנביא השתמש בה.

במלכים ב פרק ו' מסופר:

א. ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך צר ממנו.

ב. נלכה נא עד הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו.

ג. ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך.

ד. וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים.

ה. ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול.

ו. ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל

ז. ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו.

ונראה שבסוד הזה השתמש אלישע לגרום לעץ לשאוב אליו את הברזל, בסוד הזה שה' לימד את משה רבינו.

ולפי"ז מדויק הפסוק "ויורהו", ומדויק התרגום "ואלפיה ה' אעא".