"וְאֶת-הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ" (בראשית מב', לד')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
"וְאֶת-הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ" (בראשית מב', לד')
בדוק וראה, כי במעשה שמעון ולוי בשכם, וגם בפרשתנו במעשה האחים ויוסף, מובטחת
הבטחה לסחור את הארץ. הנה בשכם -"וַיָּבֹא חֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ,
אֶל-שַׁעַר עִירָם; וַיְדַבְּרוּ אֶל-אַנְשֵׁי עִירָם, לֵאמֹר: הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה
שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ, וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ"
(בראשית, לד', כ-כא'). ובפרשתנו: "וְהָבִיאוּ אֶת-אֲחִיכֶם הַקָּטֹן, אֵלַי,
וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם, כִּי כֵנִים אַתֶּם; אֶת-אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם,
וְאֶת-הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ"
(בראשית מב', לד')
ודע, כי רומזת התורה כאן על מידה כנגד מידה כלפי האחים. והיא בשני מובנים:
הראשון: מידת האמת.
שמעון ולוי במעשה שכם דיברו דברים שאינם אמת בהבטחתם לשכם, וכעת האמת נעדרת מהאחים
כולם. ובדוק וראה זאת בסדרה של אירועים: האמת על זהותו האמיתי של השליט – יוסף, וכן
האמת על נסיבות החזרת הכסף לאמתחותיהם, וכן האמת על אופן הגעת הגביע לאמתחת בנימין.
השני: השימוש בהבטחה לסחור
את הארץ, כדי למשוך את מי שהמובטח לו לפעול כרצון המבטיח. הנה ההבטחה לשכם היא
שהאחים יסחרו את הארץ: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ, וְיֵשְׁבוּ
בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ" (בראשית, לד', כ-כא'), ובעבור הבטחה זו פעלו
אנשי שכם לרצון האחים וביצעו ברית מילה: "אַךְ-בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים,
לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ--לִהְיוֹת, לְעַם אֶחָד: בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל-זָכָר... וַיִּמֹּלוּ,
כָּל-זָכָר" (שם, לד', כב'-כד'). והנה, האחים מקבלים מיוסף הבטחה לסחור את
הארץ, ובתנאי שיביאו את בנימין: "וְהָבִיאוּ אֶת-אֲחִיכֶם הַקָּטֹן... וְאֶת-הָאָרֶץ
תִּסְחָרוּ" (בראשית מב', לד'). ואכן האחים פועלים בעבור הבטחה זאת: "אִם-יֶשְׁךָ
מְשַׁלֵּחַ אֶת-אָחִינוּ, אִתָּנוּ--נֵרְדָה, וְנִשְׁבְּרָה לְךָ אֹכֶל: וְאִם-אֵינְךָ
מְשַׁלֵּחַ, לֹא נֵרֵד" (בראשית מג', ד'-ה').