"וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ" (בראשית מט', כד')
בס"ד
מתוך קובץ חידושי "גילו ברעדה"
בהסכמת הרב עמוס שושן - רב יישובי רכס פורייה
בברכת הרב שמואל טל - נשיא מוסדות "תורת החיים" ביד בנימין
נכתב על ידי גיל פרידמן
התשע"ח
לעשות נחת רוח ליוצרנו, ולעשות רצון בוראנו
לעילוי נשמת אבי ז"ל מיכאל בן מרטין
לעילוי נשמת אמי ז"ל ברוריה בת פאולינה
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם, היכן שצריכים לכך:
הילה בת מיכל, הראל-בניה בן הילה, הדר בת הילה
"וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ" (מט, כד')
מהי קַשְׁתּוֹ? וכפי שכבר נודע, הקשת הלא היא "לְאוֹת בְּרִית"
(ט', יג') לברית שבע מצוות בני נוח. ופירש"י רבותינו דרשו ותשב באיתן קשתו,
על כבישת יצרו באשת אדוניו (רש"י מט', כו'). ודע, כי לכך נקט לשון קַשְׁתּוֹ,
שמצוות העריות משבע מצוות בני הנוח היא. שעמד יוסף בוודאי בשבע מצוות אלו ובפרט כנגד
עוון העריות הקשה מכולן. זאת ועוד, בידוע שבעוון הברית בא מבול לעולם (שפת אמת, נח
תרנ"ד), וכן אמרו ז"ל כל האוחז באמתו... כאילו מביא מבול לעולם (נידה
יג', א'), והלוא תיקון המבול בקשת, היינו כנגד עוון העריות היא הקשת. ולכך
הכתיב עליו המקרא וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ, קשתו בדווקא, ופשוט.