פֶּרֶק שְׁבִיעִי
כתיבת ספר תורה
מצות המלך
ב הַמֶּלֶךְ מְצֻוֶּה לִכְתֹּב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר לְעַצְמוֹ לְשֵׁם הַמֶּלֶךְ, יָתֵר עַל סֵפֶר שֶׁהָיָה לוֹ כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, וְכָתַב לוֹ" (שם יז,יח), וּמַגִּיהִין אוֹתוֹ מִסֵּפֶר הָעֲזָרָה עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. זֶה שֶׁהָיָה לוֹ כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט - מַנִּיחוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו; וְזֶה שֶׁכָּתַב אוֹ שֶׁנִּכְתַּב לוֹ אַחַר שֶׁמָּלַךְ - יִהְיֶה עִמּוֹ תָּמִיד: אִם יֵצֵא לְמִלְחָמָה - סֵפֶר תּוֹרָה זֶה עִמּוֹ, נִכְנָס וְהוּא עִמּוֹ, יֵשֵׁב בַּדִּין וְהוּא עִמּוֹ, מֵסֵב וְהוּא כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיְתָה עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו" (שם יז,יט).ג לֹא הָיָה לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ קֹדֶם שֶׁיִּמְלֹךְ - צָרִיךְ לִכְתֹּב אַחַר שֶׁמָּלַךְ שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה: אֶחָד מַנִּיחוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו, וְהַשֵּׁנִי יִהְיֶה עִמּוֹ תָּמִיד, לֹא יָסוּר מֵעִמּוֹ אֶלָּא בַּלַּיְלָה אוֹ כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַמֶּרְחָץ אוֹ לְבֵית הַכִּסֵּא אוֹ לִישַׁן עַל מִטָּתוֹ.
מנהג הסופרים
י יֵשׁ דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא אָמְרוּ אוֹתָן בַּתַּלְמוּד וְנָהֲגוּ בָּהֶם הַסּוֹפְרִים, וְקַבָּלָה הִיא בְּיָדָם אִישׁ מִפִּי אִישׁ, וְהֵן: שֶׁיִּהְיוּ מִנְיַן הַשִּׁטִּין שֶׁבְּכָל דַּף וָדַף לֹא פָּחוּת מִשְּׁמוֹנֶה וְאַרְבָּעִים וְלֹא יָתֵר עַל שִׁשִּׁים; וְשֶׁיִּהְיֶה הָרֶוַח שֶׁבֵּין כָּל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה כְּמוֹ תֵּשַׁע אוֹתִיּוֹת, 'אֲשֶׁר אֲשֶׁר אֲשֶׁר'; וְשֶׁיִּהְיֶה בְּרֹאשׁ הַשִּׁטִּין לְמַעְלָה מִשִּׁירַת הַיָּם (שמות יד,כח-לא): "הַבָּאִים", "בַּיַּבָּשָׁה", "יי", "מֵת", "בְּמִצְרַיִם" - חָמֵשׁ שִׁטִּין; וּלְמַטָּה מִן הַשִּׁירָה (שם טו,כ-כג) חָמֵשׁ שִׁטִּין, תְּחִלַּת כָּל שִׁטָּה מֵהֶן כָּךְ: "וַתִּקַּח", "אַחֲרֶיהָ", "סוּס", "וַיֵּצְאוּ", "וַיָּבֹאוּ"; וְיִהְיֶה בְּרָאשֵׁי הַשִּׁטִּין לְמַעְלָה מִשִּׁירַת הַאֲזִינוּ (דברים לא,כט-ל): "וְאָעִידָה", "אַחֲרֵי", "הַדֶּרֶךְ", "בְּאַחֲרִית", "לְהַכְעִיסוֹ", "קְהַל" - שֵׁשׁ שִׁטִּין; וּלְמַטָּה מִמֶּנָּה (שם לב,מד-מז) חָמֵשׁ שִׁטִּין: "וַיָּבֹא", "לְדַבֵּר", "אֲשֶׁר", "הַזֹּאת", "אֲשֶׁר". יא1 וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ - לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר; וְאִם שִׁנָּה - לֹא פָּסַל.פסולי כתיבה ותיקון טעויות
יא2 אֲבָל אִם כָּתַב הַמָּלֵא - חָסֵר, אוֹ הֶחָסֵר - מָלֵא, אוֹ שֶׁכָּתַב מִלָּה שֶׁהִיא 'קְרָא' וְכָתַב כִּקְרִיאָתָהּ, כְּגוֹן שֶׁכָּתַב "יִשְׁכָּבֶנָּה" מְקוֹם "ישגלנה" (שם כח,ל), "וּבַטְּחֹרִים" מְקוֹם "ובעפלים" (שם כח,כז) וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ שֶׁכָּתַב פָּרָשָׁה פְּתוּחָה - סְתוּמָה, אוֹ שֶׁכָּתַב סְתוּמָה - פְּתוּחָה, אוֹ שֶׁכָּתַב הַשִּׁירָה כִּשְׁאָר הַכְּתָב, אוֹ שֶׁכָּתַב פָּרָשָׁה אַחַת כְּשִׁירָה - הֲרֵי זֶה פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ קְדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה כְּלָל, אֶלָּא כְּחֻמָּשׁ מִן הַחֻמָּשִׁין שֶׁמְּלַמְּדִין בָּהֶן הַתִּינוֹקוֹת.טו מֻתָּר לְדַבֵּק תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים בְּכֶרֶךְ אֶחָד, וּמַנִּיחַ בֵּין כָּל חֻמָּשׁ וְחֻמָּשׁ אַרְבַּע שִׁטִּין, וּבֵין כָּל נָבִיא וְנָבִיא שָׁלשׁ שִׁטִּין, וּבֵין כָּל נָבִיא וְנָבִיא מִשְּׁנֵים עָשָׂר שָׁלשׁ שִׁטִּין; שֶׁאִם בָּא לַחְתֹּךְ - חוֹתֵךְ. וְסִדּוּרָן שֶׁלַּנְּבִיאִים כָּךְ הוּא: יְהוֹשֻׁעַ וְשׁוֹפְטִים, שְׁמוּאֵל וּמְלָכִים, יִרְמְיָה וִיחֶזְקֵאל, יְשַׁעְיָה וּתְרֵי עֲשַׂר. וְסֵדֶר הַכְּתוּבִים: רוּת, וְתִלִּים, וְאִיּוֹב, וּמִשְׁלֵי, וְקֹהֶלֶת, וְשִׁיר הַשִּׁירִים, וְקִינוֹת, וְדָנִיֵּאל, וּמְגִלָּה, וְעֶזְרָא, וְדִבְרֵי הַיָּמִים.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
