כידוע, בגאולה יתבצעו מספר שינויים אסטרונומיים. הראשון הוא: "והיה אור הלבנה כאור החמה" (ישעיה ל, כו). כיום, הירח הוא רק מחזירור מהשמש, ולכן עוצמת הארתו משתנית בהתאם למידת קרבתו אל השמש. לעתיד לבוא יהיה הירח מאיר בזכות עצמו ולכן הוא יאיר בעוצמה קבועה ובלתי משתנית.
 
(כך מסביר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. אם כי ראוי לציין כי לפי הסבר אחר בתורת החסידות, ימשיך הירח לקבל את אורו מהשמש, אך מכל מקום הוא יהיה בעוצמה קבועה).
 
בתורת החסידות מוסבר, כי השינוי יחול בירח כתוצאה מתמורה רוחנית בעולם: היותו של הירח במעמד נחות לעומת השמש, מסמלת את הצורך של הספירה האלוקית המקבילה לירח – ספירת המלכות – לרדת לעולם החומר ולהתמודד עם גילוים של ניצוצות קדושה הפזורים בו והעלאתם למחוזות הקדושה. לעתיד לבוא, לאחר שיתגלו כל הניצוצות ויתעלו, תוכל ספירת המלכות לחזור אל מקומה המקורי הגבוה בעולם האצילות. חזרה זו תתבטא בירח בכך שיהפוך להיות שווה ערך אל השמש בעוצמת הארתו, ושוב יתקיים הפסוק "שני המאורות הגדולים (בשווה)".
 
אור השמש לעתיד לבוא יהיה הרבה יותר גדול מזה שיש לו היום. וכמו שנאמר בהמשך הפסוק בישעיה: "ואור החמה יהיה שבעתיים". אור זה עתיד לרפא את הצדיקים ולשרוף את הרשעים, כדברי הגמרא: "רשעים נידונים בה – כמו שכתוב (מלאכי ג): 'כי הנה היום בא בוער כתנור, והיו כל זדים וכל עושי רשעה – קש, וליהט אותם היום הבא, אמר ה' צבאות', וצדיקים מתרפאים בה – כמו שכתוב (שם): 'וזרחה לכם יראי שמי, שמש, צדקה ומרפא בכנפיה'".
 
הרבי מציין כי "גם העיניים יאירו בעצמם ולא יזדקקו לאור השמש והירח כמו היום". וכמו שאכן נאמר במדרש: "באותה שעה, כל הצדיקים כולם מתגברים זיו אור של עיניהם כגלגל החמה ורואים מסוף העולם ועד סופו בראייה אחת, ולא כהתה עיניהם מלראות, בלילה כמו ביום... זיו אור השכינה שהצדיקים משתמשים בה לעולם הבא, אינו משתנה מפני כל מיני מאורות שבעולם. שנאמר: 'לא יהיה לך השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך, והיה השם לך לאור עולם'".