L'AMOUR = האהבה בצרפתית, ומכאן שהגדרת האהבה = "וידבר י-הוה אל-משה" כי "את אשר יאהב ה' יוכיח". וזו פרשנות הצדיק, שהכול טוב. שהרי כאשר חש בטוב, פשוט שזה כך. וכאשר לא חש שזה טוב, אז בא הצדיק ומבאר שהכול לטובה. לעומת הסיטרא אחרא, בחינת פרשנדתא שמסית להיות "אוטם אזניו משמוע תוכחה – גם תפילתו תועבה" כי נשאר עם מחשבות שליליות על ה' וממילא נובעת תפילתו מנקודת מוצא מוטעת והיינה בבחינת דין ומלחמה בעזות פנים ר"ל ואינה ברחמים ותחנונים כפי שלימדנו מרע"ה בפרשת ואתחנן, כי דווקא תפילה כזו, בבחינת רחמים מסוגלת לעורר האהבה, בחינת לאמר הנ"ל.