וידבר י-הוה אל-משה לאמר – בחינת כוונת הפסוק הראשון של קריאת שמע: "שמע ישראל י-הוה א-להינו י-הוה אחד" שהן מידות הדין והגבורה והן מידות החסד והרחמים כולן ממנו יתברך, שהוא אחדות אחת בלי שום פירוד כלל. ומצינו ש"לאמר" בצרפתית (*) פירושו "האהבה" בחינת אהבה=אחד בגימטריה, בחינת יג' מידות הרחמים של ה', וכאשר מפנים ידיעה זו, אינו מתרעם על ה' כאשר קשה לו, כאשר שומע ביזיונות, גידופים וחרופים, ואינו כועס חלילה על ה' יתברך, אף-על-פי שיודע שהוא לבדו מהווה ומחייה כל הנבראים והיצורים – ובשליחותו באו הייסורים מבני האדם הסובבים אותו... וזה "וידבר ה'" כי כל הדיבורים מאיתו יתברך, ותכלתית כולם "א-ל משה לאמר", חסד מאתו יתברך, לעורר האדם = את כולנו, הכלולים בנשמת הצדיק, בחינת משה, לאהוב את ה' – המצווה הבאה בקריאת שמע "ואהבת את י-הוה א-להיך וכולי" ולהביע אהבתנו בשירות ותשבחות, ולבטא את אמונתנו באחדותו יתברך בתפילות ותחנונים שיקרבנו לעבודתו, ויזכנו לקיים מצוותיו כראוי, כהלכה, מאוצר מתנת חינם – בבחינת "חסד א-ל כל היום".