"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ד' אֱלֹקיךָ" (דברים יח, יג)

כתב רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן, תורה א'):

"אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ד' (תְּהִלִּים קי"ט). דַּע, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִלּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי".

הפסוק שרבי נחמן פותח בו את תורה א', ובעצם את כל הספר, הוא הפסוק: "אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ד' " (תהלים קי"ט, א').

כבר במילה הראשונה, "אַשְׁרֵי", אפשר לזהות קריאת כיוון, מקום שאליו רבי נחמן רוצה לקחת אותנו. מה רבי נחמן מנסה להעניק לנו? אושר! אכן גם דוד המלך פתח את ספר תהלים באותה מילה: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (תהלים א', א').

אמנם, רבי נחמן בחר דווקא את הפסוק שמתחיל את פרק קי"ט בתהלים ולא את פרק א', ללמדנו שהאושר האמיתי נמצא דווקא בתמימות, "אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ".

והנה הנחייתו הראשונה של רבי נחמן: מי שמחפש אושר, ראוי שירכוש חזרה את אותה תמימות אבודה – "אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ד' ".

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ד' אֱלקיךָ" – רבי נחמן פירש את הפסוק כך: תבין שאתה לא מבין.

הרב דן האוזר, מתוך האתר בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון - http://etzion.org.il/he/home