"זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹורָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ..." (ויקרא יד, ב)

הנושא המרכזי שבו עוסקת פרשת מצורע הוא טומאת הצרעת ותהליך ההיטהרות ממנה. חז"ל התייחסו לצרעת כעונש על לשון הרע:

"אמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹורָע' - זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע... ואמר ריש לקיש: כל המספר לשון הרע מגדיל עוונות עד לשמים... אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע ראוי לסוקלו באבן... ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא: כל המספר לשון הרע, אמר הקב''ה - אין אני והוא יכולין לדור בעולם" (מסכת ערכין, טו, ב)

העיסוק בנושא שמירת הלשון נקשר בשמו של בעל ה"חפץ חיים", רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, שלקח על עצמו את נושא שמירת הלשון כמשימת חייו ופעל בדרכים שונות להעלאת המודעות הציבורית לנושא. בפרקים הראשונים של ספרו "שמירת הלשון", רבי ישראל מאיר מצטט כמה מאמרי חז"ל שמתייחסים בחומרה רבה מאוד לעבירת לשון הרע:

"כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד ג' עֲוֹנוֹת הַחֲמוּרוֹת... תָּנָא דְּבֵי ר' יִשְׁמָעֵאל: כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, מַגְדִּיל עֲוֹנוֹת כְּנֶגֶד ג' עֲבֵרוֹת, עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים... עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ, וּבְכֻלָּם לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם אֶלָּא עַל עֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע" (שמירת הלשון, חלק א', שער הזכירה, פרק ד).

בהמשך דבריו רבי ישראל מאיר מציע הסבר נוסף לחומרת איסור לשון הרע:

"יָדוּעַ הוּא שֶׁיִּתְרוֹן הָאָדָם מִכָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הוּא בְּמַה שֶּׁהוֹסִיף בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת נֶפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב' ז'): "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה", וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוּס, לְרוּחַ מְמַלְּלָא, וְזֶהוּ רַק אִם הוּא מְתַקֵּן בְּכֹחַ הַדִּבּוּר, אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לֹא כֵן אִם הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדִבּוּרוֹ לְרַע, הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מֵהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ, כִּי הִיא אֵינֶנָּה מְקַלְקֶלֶת עַל כָּל פָּנִים" (שם, פרק ג).

תכניות הטלוויזיה השונות והמפרסמים למיניהם למדו היטב את מבנה הנפש שלנו ובלי הרף פונים לצדדים הנמוכים והיצריים שבאדם, אשר גורמים לנו לצרוך את מרכולתם, למרות המחיר הכבד של רדידות תרבותית וריקנות פנימית. 40% רייטינג לצפייה בתוכניות על חבורת אנשים המשמיעים לשון הרע בלי הרף אחד על השני מלמד שהמזון לנשמה שאנחנו מכניסים פנימה מקולקל. איפשהו בין "האח הגדול" ו"המרוץ למיליון" אבד הכיוון. התקשורת איבדה את הכיוון ואת הבושה, כאשר הדבר החשוב ביותר הוא למכור עוד עיתון או למשוך עוד צופה אל הערוץ, ולשון הרע נהיה דבר לגיטימי ומקובל.

האם זוהי הבשורה והאמירה היהודית שאנחנו נושאים עמנו אלפי שנה? התשובה היא שברור שלא!

ממי יגיע השינוי? השינוי יבוא מלמטה – ממני וממך, כאשר נשכיל כל אחד בחלקת האלוקים הקטנה שלו לעשות "אוויר טוב", להפיץ חום ואהבה, להתנהג ביושר ובהגינות.

הרב נחמיה רענן, מתוך האתר: "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון" - http://etzion.org.il/he/home

ניר אביעד, מתוך האתר: "השבוע בפרשה" -  http://nir.benny-aviad.com/