"כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני" (כד, ד)

מדוע הקפיד אברהם שכלתו של יצחק תבוא מחרן? הרי בתואל ולבן היו רשעים, ולכאורה היה עדיף שיקח אשתו מבנות ענר, אשכול וממרא שהיו צדיקים (כפי שכותב רש"י כד, ח, שאליעזר היו לוקח מבנותיהם אם לא היה מוצא אשה שתסכים לבוא עמו מחרן).

נראה שאברהם רצה שתהיה זו דווקא אשה צדיקה ממשפחה של רשעים, מפני שרק אשה כזאת תדע להתנהג עם רשעים ברמאות, "לנצח אותם במשחק שלהם" (זאת בנוסף על עצם העובדה שמי שצדיק למרות שהוא נמצא בסביבה של רשעים, הוא יותר גדול - לפחות מבחינות מסוימות -  מצדיק שנמצא בסביבה של צדיקים, שכן הוא היה צריך להתאמץ יותר להשיג את מדרגתו).

תכונה זאת נדרשה מרבקה כשיצחק רצה לברך את עשיו. היא הצליחה ע"י תחבולותיה להעביר את הברכה ליעקב, שהיה זכאי לה באמת.

רבקה רצתה שיעקב יקבל גם הוא את התכונה הזאת, ולכן שלחה אותו לחרן, כדי שילמד שם את תחבולות הרמאים, והוא אכן למד אותן והשתמש בהן נגד לבן בענין המקלות והצאן ובענין בריחתו מלבן.