דבר תורה לפרשת חוקת

לאור המקדש

פרשת השבוע עוסקת ב"פרה אדומה", וכבר אמרו חז"ל על הפסוק: "זאת חוקת התורה" שמצוה זו היא בגדר "גזירה שאין לך רשות להרהר אחריה" (רש"י במדבר יט, ב). בכל זאת, חז"ל נתנו במצות פרה אדומה  טעם כדבר הבא לכפר ולתקן את "חטא העגל", וכך אנו מוצאים הקבלה בין חטא העגל לבין מצות פרה אדומה (הובא ברש"י במדבר יט, כב):

א. ויקחו אליך - כנגד לקיחת הזהב לעגל. ב. פרה אדומה - תבוא האם ותקנח את צואת בנה (העגל). ג. אדומה - כנגד החטא שנקרא אדום. ד. תמימה - כנגד ישראל שהיו תמימים ונעשו בעלי מומים בעקבות חטא העגל. ה. שלא עלה עליה עול - שהרי ישראל פרקו עול מלכות שמים. ו. אל אלעזר הכהן - כנגד אהרן הכהן שעשה את העגל. ז. שריפת הפרה - כנגד שריפת העגל. ח. עץ ארז, אזוב ושני תולעת - שלשה מינים כנגד שלשת אלפי איש מישראל שנפלו בחטא העגל, וכן התולעת היא סמל למי שחטא שינמיך עצמו ויתכפר לו. ט. למשמרת - כנגד חטא העגל השמור לדורות לרעה. י. כשם שהעגל טימא את העוסקים בו - כך הפרה מטמאת כל העוסקים בה. י. כשם שנטהרו מאפר חטא העגל בכך שמשה טחנו ופיזרו על המים, כך האפר של הפרה מטהר.

חז"ל אמרו שכל פורענות המתרגשת לבוא לעולם במשך הדורות, מקבלת כוחה גם מחטא העגל, "שאין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע (בערך) ליטרא (שם של משקל) של עגל הראשון, שנא': "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם" (סנהדרין קב, א).

כנגד פורעניות כאלה יש אפשרות "לתקן" ולמנוע, על ידי הפרה אדומה! חז"ל מתארים שבעשיית אפר פרה אדומה היו מחלקים את האפר לשלשה חלקים: חלק אחד ניתן בהר הזיתים לטהר את כל ישראל, חלק שני ניתן למשמרות הכהנים, וחלק שלישי ניתן במקדש (בשטח החיל). ומפני מה שמרו את האפר בשטח המקדש? התורה אמרה: "והיתה לעדת בני ישראל למשמרת" (רש"י במדבר יט, ט), כלומר האפר יהיה לדורות, כנגד חטא העגל השמור לרעה לדורות. נמצא שבעצם העיסוק בפרה אדומה וכן בהכנת אפר פרה אדומה יש בו כעין "תריס המגן בפני הפורענויות". בימים אלה שוקדים במכון המקדש על הכנת אפר פרה אדומה שהיא מצות עשה כשלעצמה (חינוך מצות שצז) ולפי המדרש לעיל זוהי מצוה שאוכלים מפירותיה כבר בעולם הזה. יה"ר שהקב"ה יאמר לצרותינו די ונזכה לבנין המקדש בב"א.

מאת הרב אבי כהנא