chiddush logo

חביטת הערבה

נכתב על ידי יניב, 23/10/2016

 

בהושענא רבה נוהגים ע"פ מנהג שהתקינו הנביאים לחבוט ערבות: 'שיעור ערבה זו אפילו עלה אחד בבד אחד, ושיעור ארכה כשיעור אורך ערבה שבלולב, וחובט בה על הקרקע או על הכלי פעמיים או שלש' (שו"ע תרסד,ד). אולם כיום נוהגים לקחת 5 ערבות ולחבוט 5 פעמים, ע"פ האר"י. סיבת האר"י היא ע"פ הקבלה (שאין לי מושג בזה) אולם אולי אפשר גם להביא רמזים למנהג הזה של 5. בפשטות ניראה שחיבוט הערבה היא כדי לומר שאיננו רוצים להחשב כערבה: '...מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים' (ויק"ר ל,יב) לכן אנו חובטים אותה לאות התנגדות וריחוק, ואולי אף דומה למלקות שמלקים את העובר על דברי תורה כדי שישוב לדרך הישר. ולכן פעמיים או שלוש, שיחשב למשהו (שפעם אחת זה מעט מדי) [אולי אחד זה כעין מכת מרדות, אבל אדם שעבר על דבר אחד אין לקרוא לו בלי תורה ומצוות, ולכן דווקא כמה פעמים]. אולי לכן ראוי לקחת 5 ערבות ולחבוט 5 פעמים, כנגד חמשה חומשי תורה, שישפרו את אותו אחד שבטל מהם, ואולי אפילו 5 ערבות כנגד 5 חומשים, שהם יתחברו לאותו אחד שרחוק מהם- שאין בו תורה, ו5 הכאות שזה התגשות עם הקרקע, כנגד המצוות שיורדות לקיום במציאות בעולם. ואולי 5 הכאות של 5 ערבות זה כיוצא 25 הכאות, כנגד רצוננו להביא את השכינה להתגלות בעולם בתיקונו השלם, ולכן כנגד שם הויה שלעתיד יתגלה ככתבו (פסחים נ,א) שבגימטריה הוא 26, ולכן אנו מכים את הקרקע- את המציאות, שיתבטל הרעה ותחול הקדושה בשלמות, ואז נעלה שלב ל-26 (שכיום איננו בדרגה זו ולכן פחות 1). ואולי גם 5 כנגד אותיות שם אלקים (5 אותיות) ששם אלקים כנגד 'הטבע' (ראה בדברי מרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ב'תורת המקרא' בראשית ב') שאנו רוצים שישתנה הטבע המכוסה בקביעותו הטבעית, ויתגלה גילוי ה', כמו בגשמים שהם ישיר מה', שהמפתחות רק אצלו (ובכך קשור לסיום סוכות, שבו נידונים על המים והכל הולך אחר הסיום). ואולי עוד, שאנו אומרים כל יום בהקפות "אני והו" שאלו שני שמות של הקב"ה, והם קשורים לבקשתנו להצלה (שה' איתנו בצרתינו) [ראה בהרחבה בדברי מרן גדול הדור הרה"ג חיים דרוקמן שליט"א 'לזמן הזה' “אני והו הושיעה נא"] והם בגימטריה קטנה יוצאים 24, ובתוספת המשפט עצמו (“אני והו הושיעה נא") זהו עוד אחד, וכך יוצא 25 (ואם נחלק כל שם בניפרד [עוד 2] יצא 26 כנגד שם הויה, כדברינו קודם), שאנו מבקשים הצלה בזמן חיתום הדין. וכן אפשר בדומה, "אני והו" זה 24 ועוד 1, כיון שתנ"ך מופיע "הוא", ולכן מחשיבים עוד 1 כנגד זה, שאנו כמפרטים שהשם "והו" קשור כעין ב"והוא", ומבקשים הצלה יותר בפרוט בשל אימת הדין. או שזה כנגד "כה" שהנביאים התנבאו בו: '"כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום" לפי שנאמר "נביא מקרבך מאחיך כמוני" מה משה בכה אמר, אף נביאים בכה אמר' (ספרי דברים יג,ב) וכן: '"זה הדבר" - מגיד שכשם שנתנבא משה ב"כה אמר", כך נתנבא נביאים ב"כה אמר”. ומוסיף עליהם "זה הדבר"' (ספרי במדבר ל,ב). כך שהנביאים דומים למשה אבל הוא יותר מהם, לכן אין נביא רשאי לחדש דבר (שבת קד,א) אבל רשאים לקבוע ע"פ התורה שניתנה ע"י משה (שבזה דומים ב”כה”), ולכן בחיבוט הערבות אנו מזכירים שזה מנהג נביאים שמיוסד ע"פ התורה ולכן זה מותר, ולכן מציינים "כה" ב25 חבטות. או שרומזים לדברי נביאים (“כה") שהזהירו אותנו לשוב בתשובה. וניראה עוד, שהושענה רבה דומה ליוה"כ, כמו שמביא מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א ('מועדי ישראל' 'הושענא רבה...'), ולכן ניראה שזה מרמז על כעין יוה"כ: שהנה ביוה"כ אנו מתענים בחמשה עינויים, כך גם בחיבוט ערבה באים לבטל את הגשמי הרע, ולכן ע"י 5 (וחיבוט כמו מכות כעין עינויי). וכן ביוה"כ הוא משתחווים עשרה פעמים כשהיו שומעים את הכה"ג אומר את שם ה' הגדול, אולי כנגד זה לוקחים 5 ערבות וחובטים 5 פעמים, שיוצא המספרים יחד10, כנגד ההשתחויות במקדש ביוה"כ (וכן החבטה היא על הקרקע) שאנו באים לבטל עצמו כלפי הקב"ה, ולשוב בתשובה, ורוצים כפרה כמו במעשה הכה"ג ביוה"כ (שהוא ברובו [9] נאמר בוידוי, ואחד בגורל לה', כך אנו בתשובה וקשר לה'). וכן ביוה"כ היו 5 מערכות של הזאות: הזאת דם הפר בקה"ק, הזאת דם השעיר בקה"ק, הזאת דם הפר על הפרוכת, הזאת דם השעיר על הפרוכת, הזאת שני הדמים מעורבבים על מזבח הזהב. שאנו מדמים בהו"ר לעשיית יוה"כ. וכן, הכה"ג טבל 5 פעמים במשך יוה"כ, וכך אנו בדומה משתמשים עם ערבה שהיא קשורה ממש במים (“ערבי נחל") 5 פעמים ליטהר (בביטול הרע). וכן הכה"ג החליף 5 פעמים את בגדיו, בשל שלא להזכיר את חטא העגל (שלכן בבגדי לבן ולא בזהב), כך אנו באים לכפר ולמחות (בחביטה) את קשרנו לחטא (ובנוסף גם להיות קשורים לקדושה, שזהו בגדי הזהב שהם לכבוד מעלת עבודת ה' של הכה”ג, ולכן בגדי לבן וזהב). ואולי גם יוה"כ היתה כפרה ע"י הורדת הלוחות השניים: 'יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה יום שניתנו בו לוחות האחרונות' (תענית ל,ב) ולכן כנגד שני לוחות שבכל אחד 5 דיברות, אנו לוקחים 5 ערבות וחובטים 5 פעמים (ואולי כמו שהלוחות מחולקות לשני לוחות, שההבדל בניהם הוא בין מצוות בין אדם למקום, למצוות בין אדם לחברו [רמב"ן. שמות כ,יא], כך 5 ערבות כנגד ה', כמתגלה בערבה שבאדם כנגדה אין תורה ומצוות, אלא רק נשמה חלק אלוק, ולכן מרמז על הקשר העמוק לה', והחביטה היא על הקרקע כנגד בין אדם לחברו, שהכוונה 'עניני הנבראים' [רמב"ן שם] ולכן כנגדו עושים בחביטה על הקרקע, כנגד הנבראים בעולם. והם קשורים זה בזה, שלכן החביטה בערבה, כנגד שגם בלוחות שני הלוחות קשורים זה כנגד זה ['כיצד נתנו עשרת הדברות? ה' על לוח זה וה' על לוח זה. כתיב: "אנכי ה' אלקיך”. וכנגדו: "לא תרצח”. מגיד הכתוב, שכל מי ששופך דם מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות המלך' וכו'. מכילתא "בחודש" פרשה ח]).

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה