כהן בעל מום שהגיע זמן עבודתו, רשאי לאכול מהקרבנות כיתר אחיו כהני בית אב, ובלבד שלא היה טמא בשעת הקרבת הקרבן. כהן קטן אינו מקבל חלק כשלעצמו לאכול מהקרבנות וכן לא האשה (רמב"ם מעשה הקרבנות י, יז).