chiddush logo

דברי חיזוק ומחשבה שאלות ותשובות בענייני מגפת הקורונה

4/4/2020

להורדת גרסת pdf של החיבור לחץ כאן


באדיבות המחבר

מחצתי ואני ארפא

דברי חיזוק ומחשבה שאלות ותשובות בענייני מגפת הקורונה

כולל מקורותיהם מרבותינו ז"ל ראשונים ואחרונים

ערך ליקט וחיבר

יוסף בן רבי יצחק ויצמן

רחוב קריית יערים 28 גבעת זאב

טלפון: 052-8144488

Yosefweizma@gmail.com

 

מופץ לזיכוי הרבים על ידי:

בית הכנסת "קול – אליה" רחוב קרית יערים 32 גבעת זאב

אין הזכויות שמורות - מצוה להפיץ!

 

 

תוכן העניינים

1. דברי חיזוק התעוררות ומחשבה במיוחד לימים מאתגרים אלו.

2. האם אנו צריכים או מחויבים לשמור על נקיות והיגיינה?

3. האם יש חיוב להישמע להוראות משרד הבריאות והרופאים?

4. אדם שחזר מחו"ל או היה בקרבת חולה ובהוראת משרד הבריאות נכנס לבידוד כאמצעי זהירות, כאשר הוא יוצא מבידוד האם יצטרך לברך ברכת הגומל?

5. כאשר יש ספק רפואי במקום סכנה עם מי צריך להתייעץ הרופא או הרב?

6. אדם שנמצא בבידוד או בהסגר האם יכול לסמוך על הנס, וללכת להתפלל תפילות במניין ובציבור?

7. אדם שהיה ליד חולה קורונה או שחזר מחו"ל ובהוראת משרד הבריאות עליו להיכנס לבידוד האם מותר לו לצאת להתפלל במניין?

8. אדם הנמצא בהסגר האם מותר לו לצאת החוצה כדי לנשום אוויר כשאין אף אחד בחוץ?

9. אדם בריא האם מותר לטייל ולנשום אוויר בחוץ ב"חופשת הקורונה"?

10. חובש במגן דוד אדום או רופא האם יכול לטפל או לפנות חולה כשיש חשש לקורונה ללא ציוד מיגון מתאים ומלא?

11. אדם שחלה בקורונה ונמצא במצב קשה, ויש שני רופאים אחד כהן ואחד ישראל, מי מהם צריך ורואי לטפל בו?

12. כאשר שומעים על סגולה מסוימת היכולה להציל מהקורונה אבל צריך לביצועה להתאסף מאה אנשים יחדיו (נגד ההנחיות של משרד הבריאות) האם אפשר לסמוך על הסגולה?

13. האם מותר לפרסם על אדם שחזר מחו"ל ומגיע לבית הכנסת למרות שחייב לשבת בבידוד והדבר יכול לגרום להלבנת פנים?

14. אדם שהיה חולה בקורונה והסתובב בחברת אנשים, ואנשים אחרים נדבקו ממנו ובעקבות כך ניזוקו לדוגמא שהם נכנסו להסגר והוצאו מהעבודה לחל"ת האם הוא חייב לשלם להם על הנזק שגרם?

15. האם יש מצות ביקור חולים בחולה במחלת הקרונה?

16. אדם שנדבק וחולה בקורונה האם ניתן לקיים מצוות ביקור חולים דרך שיחת וידאו או דרך הטלפון?

17. חולה בקורונה ששורפים את בגדיו האם מותר לו להניח תפילין?

18. דיני צירוף תפילה בציבור בצל הקורונה .

19. צירוף מנין עשרה דרך מרפסות.

20. האם צריך ספר תורה במקום שמתפללים ברכה אחת מעין שבע?

21. כמה זמן צריך להתפלל במקום כדי שיתחייבו לומר שם ברכה אחת מעין שבע.

22. ברכה אחת מעין שבע כאשר מתפללים ברחוב.

23. במה מדליקין במניין שאינו קבוע.

24. טלטול ספר תורה מבית הכנסת לצורך קריאת התורה במקום אחר.

25. האם צריך להניח את הספר תורה דווקא בארון הקודש או שמא יכול להניחו אפילו בארון בגדים?

26. האם יש איסור לטלטל ספר תורה מחדר לחדר באותו מקום או דווקא לבניין אחר?

27. בימים אלו האם מותר לנשק ספר תורה  או מזוזה?

28. תענית בכורות בערב פסח למי שאין לו אפשרות להשתתף בסיום רק דרך הטלפון.

29. האם מותר לצאת בשבת עם המסכה להגנה מנגיף הקורונה במקום שאין עירוב?

30. אדם שהיה חולה והדביק את חבירו ומת, האם דינו כרוצח בידים?

31. חולה בקורונה שנשף בפיו על גבי אוכל וממילא פסלו למאכל, האם חייב לשלם?

32. בימים אלו כוח העבודה צומצם ל15% ורק מקומות חיוניים פתוחים עם אישור מיוחד. שכיר שמגיע למקום עבודתו ונדבק בחיידק ולכן נאלץ לא להגיע למקום העבודה. האם מבחינת הלכה זה נחשב בתור תאונת עבודה או לא?

33. מה הדין אם אדם חולה שלא שמר על הוראות משרד הבריאות ונכנס לחנות או לקניון ומחמת כן הונחה על ידי רשויות הבריאות להיות בהסגר (עד שיוברר מצבם הבריאותי), ולכן לא היו יכולים לצאת לעבודה ונגרם לו הפסד ממון, האם חייב האדם החולה ששהה בקרבתם לשלם להם דמי שבת?

34. חולה במחלה מדבקת שהשתעל על מאכל ולכן היה צריך לזרוק אותו, האם חייב לשלם?

35. נזק שלא ניתן להבחין בו בעיין רגילה אלא על ידי מיקרוסקופ מיוחד האם הוי בכלל היזק שאינו ניכר?

36. זיהם את האוויר בנגיפים ומחמת כן חלה חברו?

37. חשוד כחולה שהסתובב בחברת אנשים ומחמת כן הניחום בהסגר האם חייב דמי שבת?

38. הזמינו אירוע באולם ונאלצו לבטל בגלל הקורונה, האם חייבים לשלם לבעלי האולמות על ביטול האירוע?

39. חולה קורונה שאכל  במסעדה  ולכן כולם הדירו רגליהם משם, האם חייב בתשלומי נזיקין?

40. אדם שביטל טיסה שהזמין כי לא רוצה אחר כך לחזור ולהיות בבידוד, האם צריך לשלם על דמי הביטול הטיסה?

41. האם רופא יכול לסרב לטפל בחולים במחלה מדבקת האם מותר לו לאדם להיכנס לרשימת מקבלי החיסון החדש לחולי קורונה שהומצא ע"י משרד הבריאות האמריקאי בתור שפן ניסיון?

42. מכיוון שעדיין לא נמצא תרופה לחולי הקורונה, ממליצים לקחת ויטמינים כדי לחזק מערכות חיסוני הגוף וממילא למנוע המחלה האם מותר לקחת בשבת?

43. האם מותר להשתמש ב"אלכו-ג'ל" בשבת ויום טוב?

44. האם מותר להשתמש "באלכו ג'ל" בפסח או שיש לחפש דווקא כשר לפסח? 

45. חולה בקורונה שעומד להישלח לאשפוז ובידוד לפני פסח, כיצד יבדוק את החמץ?

שמחות בזמן ההסגר

46. אב הנמצא בבידוד, ונבצר ממנו להיות בברית מילה של בנו.

47. אם התינוק נמצא בבידוד איך ומתי עושים ברית מילה?

48. איך עושים סעודת פדין הבן כשהוראת משרד הבריאות שאין להתקהל?

49. זמן קריאת שם לבת כשמתפלל בבית כפי הוראת משרד הבריאות?

 50. כיצד עורכים חופה בהסגר?

 51. כיצד ניתן לערוך שבע ברכות בהסגר?

52. כיצד עורכים בר מצווה בהסגר?

53. ההנחיות לציבור שהובאו על ידי הרבנות הראשית ערב חג הפסח תש"פ

54. הצד הטוב והיפה שלמדתי והתובנות שלי מנגיף הקורונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פתח דבר

עד ממש לפני רגע היינו בעולם מתוקן, היו לנו זמנים, היה לנו סדר יום, הייתה לנו עבודה, היו לימודים, ידענו לאן אנחנו הולכים ומתי עלינו לצאת מהבית, ידענו היכן וכיצד משיגים את מה שאנחנו רוצים. היינו מקובעים בריבוע אחד קטן ומוגדר, אוי ואבוי לו לכל מי שיעז להזיז אותנו מהמשבצת שבה תחמנו את עצמנו.

ופתאום בלי הראה וללא שום הודעה מוקדמת. הכל התהפך, אין יום, אין לילה, אין למה לחכות, אין חתונות, אין מניינים לתפילה, אין יציאה לרחוב, אין אפילו צפי לסיום המגפה, הכול מעורבב ומבולגן, אנרכיה, צד ימין לא יודע מה צד שמאל עושה - תוהו ובוהו מוחלט!

הקב"ה קרע את הגבולות של המשבצת, פיזר את הקיבעון שלנו, ואנחנו מוצאים את עצמנו בלי שום אחיזה, בשום דבר! ודבר שהכי מפחיד הוא: פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו לבד.

אסור לנו להתקרב לאף אחד, לאף אחד אסור להתקרב אלינו - בדידות!

ומה שהכי בולט מתעצם וצף ובמיוחד בתקופה הזו, היא העובדה שאין לנו לאן לברוח!

במלחמת המפרץ חשבנו להתגונן על ידי חדר אטום, שמנו מתחת לדלת סמרטוט רטוב עם אקונומיקה, בחלונות הדבקנו סלוטייפ, הביאו לנו מסכות אב"כ. 

אם במתקפת טילים אנחנו עוד חושבים שבידינו לברוח, להתגונן ולהינצל, יש מקלטים, יש שכפ"צים, ומקסימום – לוקחים מטוס ובורחים למדינה אחרת.

פתאום, אין לנו דרך להתגונן, אנחנו אפילו לא יכולים לראות את הווירוס!

פתאום, אין לנו לאן לברוח, הנגיף נמצא בכל פינה בעולם! עוד לא היה דבר כזה מעולם!!

פתאום, אפילו האנשים הכי קרובים, ייתכן והם מסוכנים בשבילנו...

והשאלה זועקת מקירות הלב: אבאלה יקר, 'אנה מפניך אברח'?

ריבונו של עולם מסתובב בכל העולם, הוא מגיע לכל מקום, אין שום אזור חסין, אף אחד לא יכול לומר אני אהיה בסדר אני מתעמל והולך כל יום לחדר כושר ולכן בי שום דבר לא יפגע!

לברוח – בלתי אפשרי. מה נשאר לנו? רק להביט ולהתחבר לכוחו העצום והבלתי נתפס של הבורא.

בכל רגע אפשרי יכולה לבוא הבשורה שעלינו להיפרד מהנוחות התמידית, ולהיכנס לתוך חדר קטנטן, להישאר שם לבד, בלי חברים, בלי שיחות על דא ועל הא, בלי הרבה אפשרויות.

הדבר הזה מזכיר לנו את הציווי שהיה לנו לפני חצי שנה: צא מדירת קבע ושב בדירת עראי.

כמו במצוות סוכה, בה אנו נפרדים מהנוחיות של הבית הקבוע, מהמקום הטבעי שלנו ממשך כל השנה, ונכנסים לתוך בקתה רעועה, חשוכה, גגה דולף.

רבי מנחם מנדל מקוצק האדמו"ר מקוצק שואל: למה דווקא במצוות סוכה ישנה הלכה ש'המצטער פטור מן הסוכה'? במה שונה היא ממצוות אחרות שבתורה???

האם שמעתם פעם על הלכה שמי שמצטער פטור מהנחת תפילין?

או מי שמע על הלכה שמצטער פטור משמירת שבת?

למה לא שמענו שהמצטער פטור מתקיעת שופר?

אומר האדמו"ר מקוצק: מה העניין של הסוכה, מה עצם הרעיון שעומד מאחוריו? אומרים לו לאדם, תעזוב את קורת הגג היציבה שלך, תעזוב את הקיבעון שבו אתה נמצא כל השנה, ולך אל ארץ לא זרועה, לך לך אל דירת עראי מטה לנפול, צא מהבית שלך ולך לך אל הבוכה שכל רוח מצויה תזיז את הבדים שלה, תצא מהבית שאותו טיפחת כל כך והכנס לך אל תוך הסוכה שכל טיפת גשם או טל תרטיב אותך. וכל כך למה, בשביל להראות לך עד כמה אתה תלוי באמת בבורא, ועד כמה אתה זקוק לקרקע היציבה שהבורא יתברך נותן לך! הסוכה היא הזדמנות עבורך לנצל את הזמן הזה להתבוננות ולהתחברות.

אבל אם אתה מסתובב עצבני, אם אתה מצטער, אם אתה לא קולט את ההזדמנות המדהימה שניתנה לך, אז בשביל מה יש צורך מיותר להטריח אותך לחינם? תחזור ותכנס הביתה ואל תסתובב בתוך הסוכה כשאתה אדום וכועס כמו סיר לחץ, אם אתה מסתובב בתוך הסוכה בעצבים כמו אריה רעב בסורג, לא צריך טובות... אתה פטור, הכול בסדר...

וכאן בדיוק טמון ומתגלה כל ההבדל בין הגויים לבין עם ישראל!

נאמר שבעתיד ייתן ה' לגויים את האפשרות לקיים את מצוות סוכה, וכשהוא יוציא חמה מנרתיקה הם יבעטו בה ויברחו ממנה...

הגויים אינם מסוגלים לשבת לבד, הם פשוט יוצאים מדעתם! סף וברומטר הלחץ שלהם נמצא הרבה מעל הקו האדום ועומד בסימן התפוצצות! הייתכן, לשבת לבד בבית בלי שום מטרה, וסכנת מגפה מרחפת מעל ראשם?!

באחת המדינות, שעדיין לא חלה בה חובת ההסגר, אמרו בבדיחות, שאם יסגרו כמה עשרות גויים בבניין אחד למשך שבועיים – התוצאות יהיו הרבה יותר חמורות מאשר הידבקות בקורונה...

הגויים 'מבעטים ויוצאים'! אין להם מטרה, הם עצבניים, בועטים בקירות, הם לא מסוגלים להבין שיש כאן הזדמנות להתחבר לבורא ולעצמנו!!

אבל מה עם יהודי? ליהודי יש את הכוח להבין, חבויות בו הכוחות והאנרגיות, נמצאים בגופו האפשרויות להתחבר, יש בנו את היכולת לחפש ולמצוא את קרבתו של הבורא!

עלינו רק להתפלל להקב"ה על דבר אחד ויחיד: ה' רועי לא אחסר! – שלא תחסר לי הידיעה התמידית שאתה ה' הוא שמוליך אותי תמיד, רק אתה הוא זה ששומר עלי כרועה נאמן!

וכידוע, אין כמו סיפור טוב להמחיש את העניין...

סיפר יהודי שבצעירותו, לאחר שסיים שירות עתיר קרבות בצבא, החליט לצאת, לא פחות, למסע דיג באלסקה... תשאלו, מה יש לו לאדם לחפש באלסקה, והרי אין שם כלום!? אכן, זה בדיוק מה שחיפש, מקום שאין בו כלום, רק להיות עם עצמו, הוא הבריאה היקום והבורא. פשוט, רק לשבת ימים שלמים על שפת האגם, ולדוג...

לפני המסע התייעץ הצעיר עם מדריך טיולים מנוסה המכיר את שטחי אלסקה ואת מה שהם טומנים בחובם. שואל הצעיר את מורה הדרך המנוסה: תן לי בבקשה כמה טיפים למסע, תאמר לי האם ישנם סכנות מסוימות שעלי לחשוש מפניהם במהלך המסע?

המדריך המנוסה אמר לו: ממש אין לך ממה לחשוש, ארץ אלסקה היא ארץ שקטה שללוה ורגועה, יש בה עם נוף בראשיתי פסטוראלי מדהים ועוצר נשימה, לאלסקה עדיין כל עידן הציביליזציה עדיין לא הגיע.

אבל, אמר לו, ישנו דבר אחד מסוכן באלסקה, דוב גריזלי שמו... מדובר בדוב אימתני מפחיד ומסוכן ביותר, שהפגישה עמו במהלך דיג עלולה להיות חוויה הרבה פחות נעימה, כל מפגש אתו יכול להרוס לך את כל הטיול...

שואל הצעיר בחשש: "ומה אעשה אם אפגוש אחד כזה"?

"הדרך הכי טובה ונכונה להתמודד מולו, היא קודם כל להירגע, קודם כל אסור לך להיכנס ללחץ, אל תעיז להיכנס להיסטריה. כל מה שאתה צריך לעשות אם וכאשר תיתקל בדוב גריזלי, זה פשוט תיישר את הגב ותעמוד זקוף וישר אל מול הדוב, תביט אל תוך עיניו של הדוב ותאמר לו: היי דוב, תקשיב לי טוב! המקום הזה הוא שייך לי, ואני דג כאן את הדגים!".....

הצעיר גיחך על הרעיון המוזר, וקיווה בסתר לבו שלא יצטרך להעמיד את השיטה המפוקפקת הזו במבחן המציאות. הוא טס לאלסקה, ישב בה ימים על גבי ימים, דג לו דגים, הביט לשמים, עצר נשימה מול נופים... ויום אחד שמע רחש מבין קני האגם...

הוא כמעט התעלף, דוב שחום עם פנים זוממות התקרב אליו, והחל לרחרח אותו מכף רגל ועד ראש...

הצעיר איבד את עשתונותיו, לא היה לו כל סיכוי מול החיה האימתנית, ובלא כל ברירה נעמד, רועד כולו, וגמגם מול הדוב את המשפט המאיים... "היי דוב, המקום הזה הוא שלי, ואני דג כאן את הדגים"...

הדוב התרומם באחת, נעמד על שני רגליו... פתאום הוא נראה כל כך אימתני, גבוה הרבה יותר מהצעיר המפרפר...

אבל הצעיר לא ויתר, ובנשימות מאומצות תפס אומץ, הביט הישר אל תוך עיני הדוב ואמר בקול מתייצב: דובילה תקשיב לי טוב טוב, כאן זה המקום שלי! תעשה מה שאתה רוצה - אני לא זז מכאן!

ו...הפלא התרחש!! הדוב כרע ברך, פנה לאחור – ונעלם לבין השיחים...

הוא היה המום. לא הבין כיצד דבר כזה ייתכן?! האם הדוב יודע אנגלית? האם זה איזה שהוא לחש נסתר ופלאי?

לאחר שחזר מהמסע הארוך, לא התאפק הצעיר ומיד הגיע אל מורה הדרך ושטח את שאלתו הסקרנית הבוערת בפני המדריך המנוסה.

התשובה הייתה מפתיעה ומכוננת עוד יותר: "תשמע ידידי הצעיר – השיב המדריך המבוגר – את ההסבר לתגלית אותה הופתעת לגלות.

פשוט, הדוב מודע היטב לכך שהדרגה שלו פחותה מדרגתו של האדם, גם הוא יודע שהאדם הוא הכתר של הבריאה כולה! ולכן – הדוב לא מעז להתקרב לאנשים! אלא אם כן העומד מולו מתנהג כמו חיה - צורח, משתולל, בורח, מתפרע... מול אחד כזה אין בו שום חשש... אבל אם האדם רק מראה לו שהוא 'אדם', הדוב מבין מיד את הרמז ופוסע הלאה בשקט... ולכן, ברגע שהראת לו שאינך מתכוון לזוז מהמקום כי אתה בן אדם – הדוב פשוט הסתלק!!!"

כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתךְ אחֵרי במדבר, במקוֹם שְממה, במקוֹם שבוֹ המסכנות חוֹגגת, אבל בשונה מאחרים, לקחת את זה למקום חיובי! ועל זאת אזכרך לעולמים...

עלינו לנצל את הימים הטרופים הללו להתחבר לעצמנו, לשבת עם עצמנו ולגלות את האוצרות הטמונים בנו, ללמוד על כוחות הנפש שה' נתן לנו ברחמיו, וגם להשתמש בהם, כמובן... ורק כך נוכל לעמוד באומץ לב מול האתגרים המתרוממים מולנו – ואינם אלא ניסיון... וניסיון הוא נס – נס בארמית הוא דגל, לומר לך אתה ממש לא אותו אדם שהיית כשנכנסת לניסיון ולא אותו אדם כאשר יצאת ממנו. איזה סוג אדם בדיוק תצא? הכול תלוי אך ורק – בך!

 

רגע של מחשבה...

כשהחלה שנת 2020, העולם היה במסלול של צמיחה יציבה, מדדי הבורסות המובילות עלו לשיאים חדשים והתיירות העולמית פרחה. בתחילת מרץ כל זה השתנה. וירוס הקורונה שפגע בעיקר בסין החל במהרה להתפשט לארצות שונות ברחבי העולם, כולל ארצות הברית. תוך ימים ספורים, כמעט כל אירוע בקנה מידה גדול ברחבי העולם בוטל. הבורסה צנחה ביותר מ- 20% והפכה לשוק דובים. חברות שיט, חברות תעופה, מלונות וספקי תיירות אחרים סבלו מביטולים מסיביים.

כמעט כל חברה, בכל תעשייה כמעט, הושפעה מכך. איטליה ריתקה מיליוני אזרחים לבתיהם וישראל החלה לדרוש בידוד של 14 יום מכל אדם שנכנס למדינה מחו"ל, מה שלמעשה סגר את שעריה. ארצות הברית סגרה את שעריה בפני רוב מדינות אירופה. רובנו רואים כיצד מקורות הפרנסה שלנו מידלדלים בצורה משמעותית.

כיצד ייתכן שעושר רב כל כך מתאדה בפרק זמן כה קצר? כיצד ייתכן שכל כך הרבה אנשים מרותקים לבתיהם?

מה היה קורה אילו היינו שומעים בחדשות לפני כמה חודשים שאלף בני אדם נהרגו באסון טבע שפקד את סין, ועוד עשרות אלפים נתונים בסכנה?

אני מניח שהיינו פולטים "אוי", אולי שואלים את עצמנו אם ישנם יהודים בקרב הנפגעים, ועוברים הלאה. התרגלנו שכל ישראל ערבים זה לזה, ואפילו ההכרה הזאת צריכה חיזוק, אבל לא התרגלנו לערבות הדדית עולמית. באה הקורונה ושינתה זאת. פתאום נעשתה מוחשית מאין כמותה העובדה שאסון שפוקד את סין הופך להיות עניין של העולם כולו. פתאום שלומנו משולב בשלומם של סינים, איטלקים, ואפילו איראנים, מי היה מאמין.

המחשבה שמדינות חופשיות כגון איטליה וישראל יסגרו את שעריהן ושארה"ב תעצור את הטיסות מאירופה הייתה בלתי נתפסת לפני מספר ימים ועם זאת, זה מה שקורה עכשיו. ה- NBA עצרו את משחקי העונה, בתי הקולנוע ריקים, כנסים מתבטלים - כל זה היה בלתי נתפס לפני מספר ימים. אנו רגילים לחשוש לגבי מזוודות אבודות, עיכובים בהמראות, עיכובים בנחיתות. מי חשב על כך שמדינות שלמות יסגרו את שעריהן או על כך שטיולים קבוצתיים ייעצרו בחריקה? למרות שאני די בטוח שיהיה אפקט ריבאונד בתחומי התיירות והשווקים הפיננסים בתום המשבר, כפי שהיה במשברים קודמים, זה הזמן להרהר במה שקרה ולערוך שינויים חיוביים בחיינו.

בשפה משפטית, אנו קוראים לכך אירוע של כוח עליון, כלומר, כוח שמעבר לשליטתנו או יד אלוהים. בעודי מתרווח וחושב על המתרחש, אני מבין שהאדמה המוצקה שעליה אנו מתהלכים היא אשליה. אם ישנו כוח עליון שהוא כל-יכול, שיצר את האדמה הזו ונתן לנו חיים, בריאות ועושר, מדוע שלא יוכל לקחת מאיתנו את הכל ברגע ולבחון אותנו?

כשאנו מבינים מהיכן מגיעים ההצלחה והעושר שלנו, איננו כה המומים כפי שקורה כשהכל נלקח מאתנו: "וְזָכַרְתָּ, אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ, לַעֲשׂוֹת חָיִל" (דברים ח, יח). ובאופן דומה, "יְהוָה נָתַן, וַיהוָה לָקָח" (איוב, א, כא).

היו לנו שנים כה רבות של הצלחה ושגשוג מתמשכים, אך כמה מאיתנו הודו על כך? כשאנו מתברכים בעושר, תפקידנו הוא לעשות טוב בעולם הזה. עלינו לוודא שאנו עוזבים את העולם הזה כשהוא במצב טוב יותר מכפי שהיה כשהגענו אליו. האם אנחנו עושים זאת?

אנו חושבים שאנחנו בשליטה, אולם זוהי אשליה. יש כוחות נעלים מאיתנו, שהם מעבר לשליטתנו. כשאנו חיים מתוך נקודת מבט זו ושמים לב לקריאות ההתעוררות המתרחשות מדי פעם, חיינו נהיים הרבה יותר רגועים והרבה פחות מלחיצים, ונוכל לראות הזדמנות להתבונן בחיינו מתוך פרספקטיבה. האם התעוררתי היום? האם אני מתפתח ועורך שינויים בחיי?

כשהתפרצה הקורונה נזכרתי במדרש על טיטוס. רגע אחרי שהחריב את המקדש וחילל אותו, נעץ חרב בפרוכת ונדמה היה לו שכבר העלים את האל. הוא יוצא עם כלי המקדש בספינה. הים מאיים להטביע את הספינה וטיטוס בעל התפיסה האלילית מכריז – אלוהיהם של אלה, אין כוחו אלא במים. בתגובה אומר דוש ברוך הוא: ברייה קטנה יש בעולמי ויתוש שמה. עלה ליבשה ועשה עמה מלחמה.

הינה זה חוזר על עצמו. סין, מעצמה צבאית, אחת הכלכלות הכי חזקות בעולם, עומדת חסרת אונים אל מול ברייה קטנה שאפילו לא נראית בעין. ולא רק סין. המדע והטכנולוגיה כבשו את העולם, ויש תחושה אנושית שאנחנו כל יכולים. טוב לקבל תזכורת מדי פעם לכך שאנחנו בסך הכול בני אדם. אפילו מול ברייה קטנה שעושה שליחות אלוקית אנחנו מאבדים את הידיים ואת הרגליים. קצת ענווה תעשה לנו רק טוב.

העולם זז בקצב מהיר - אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדנו בפורים הוא שיד ה' יכולה לשנות את המאורעות ההיסטוריים מן הקצה אל הקצה. כשהיה המן האיש החזק בממלכה, כשכולם השתחוו לו והוא קיבל הרשאה להשמיד את ישראל, זה היה נראה כמו עובדה מוגמרת. זה השתנה בכמה ימים!!! מי היה מאמין שמרדכי, האיש שבשלו נגזרה הגזרה, יקבל את בית המן, שהמן ייתלה על העץ שהכין בעצמו?!

גם היום, במבט אנושי, העולם נראה מאד יציב. אפשר להאמין בביאת המשיח אבל קשה לדמיין איך הקב"ה יפעל בדרך הטבע ויחולל שינויים ע צ ו מ י ם בעולם. גם בהיבט הזה, באה הקורונה ונותנת לנו שיעור גדול באמונה. באופן בלתי צפוי יכולה כלכלה אדירה של מדינה חזקה להגיע לכדי שיתוק. השיתוק הזה משפיע על מדינות אחרות. דברים זזים. עוד קשה לראות את אחריתם,  אבל זה גדול עלינו. הכול יכול לקרות מהר מאד. גם אם יתמהמה אחכה לו. אבל יכול להיות שנופתע לגלות את הקצב. ברגע שהאל החליט התרחשו שינויים מהירים מאוד במלכות אחשוורוש: "מהר קח את הלבוש ואת הסוס ועשה כן למרדכי היהודי", "מהרו את המן לעשות את דבר אסתר". קצב המאורעות האלוקי תמיד מפתיע את הקיבעון הריאליסטי האנושי.

בקרוב נשב לשולחן בליל הסדר ונקרא את סיפור עשר המכות. פרעה והמצרים הניחו שהם יכולים לבצע בעצמם כל "כישוף" שביצע משה. הם לא האמינו שליהודים יש אלוהים ושהוא זה שמביא על עמם את עשר המכות. הם לא התעוררו ולא למדו לקחים בעקבות המכות. ברגע שהמכה הוסרה, הם הפרו את הבטחתם לשחרר את היהודים. ללא חרטה, ללא הפנמה, ללא שינוי התנהגות.

מה עומדת להיות תגובתנו לווירוס הקורונה?

במקום להיבהל מווירוס הקורונה, הבה ננצל זמן זה כדי להעריך את מה שיש לנו ונתמקד באופן שבו נוכל לקדם את מטרת חיינו בצורה טובה יותר. אנו עובדים כל כך קשה כל חיינו למען העושר, שמים עליו כזה דגש, ואנו מניחים שהוא תמיד יהיה שם. אולם הוא יכול להילקח מאיתנו בכל עת. וכשהוא נלקח, מה נותר לנו? מה באמת חשוב בחיינו?

נכון, זה נחמד שיש לנו דברים ושיש לנו את הכסף לצאת לחופשות ולקנות מה שאנחנו רוצים. אין שום דבר רע בצבירת עושר, כל עוד אנו עושים זאת בצורה מוסרית ומשתמשים בעושר זה כדי לשפר את העולם שסביבנו. עכשיו זה הזמן לבדוק אם אנו משתמשים בכשרונותינו ובנכסים שיש לנו בצורה הטובה ביותר.

כשאנו מבינים שיש לנו מטרה וייעוד בחיים, נוכל לראות שהעושר הוא כלי שהוענק לנו על מנת למלא משימה ייחודית זו. אנו מרגישים אושר פנימי שמגיע מתוך כך שאנו חיים את חיינו עם משמעות. כשאנו מבינים מהי משימת חיינו, נוכל גם להבין שהכלים שניתנו לנו הושאלו לנו ועלולים להילקח מאיתנו בכל עת.

לאחר ההוראה המפורשת שיצאה ממשרד הבריאות שאת חג הפסח ואת "ליל הסדר" נחגוג רק עם "המשפחה הגרעינית הקרובה" זה הזמן להתעמק בדברי חז"ל בפרקי אבות: "איזהו עשיר? השמח בחלקו". אנו מתכננים לנצל הזדמנות זו כדי לשנות את חיינו כך שנהיה מרוצים ממה שיש לנו, גם אם חלק מהעושר והחופש שלנו נלקח מאיתנו. כשמגפה זו תהיה מאחורינו, אני מקוה שחיינו יהיו משמעותיים יותר בזכות השינויים שאנו עורכים עכשיו.

* * * *

אתם זוכרים את הימים שבהם קורונה היה רק שם של מותג בירה משובח במיוחד? החדשות על הנגיף הקטלני מסין לא מפסיקות להגיע. הידיעות על מספר הנדבקים, מספר המתים ובאלו מדינות הוא כבר הספיק להתנחל מעסיקות את יומני החדשות ומתחרות על הבכורה בשידורי הפריים טיים בתקופה פוליטית סוערת. המומחים של משרד הבריאות טוענים שאין ספק שהאורח הלא רצוי יגיע לישראל, השאלה היא רק מתי.

הנגיף הנורא הזה הוא עוד דוגמא לכך שהעולם שלנו הפך לכפר גלובלי קטן. מאורע שקרה בקצה השני של כדור הארץ משפיע על המרחש כאן ובעולם כולו. אם הנגיף היה מופיע לפני 100 שנה מסתבר שההופעה שלו היתה ממוקדת ומקומית הרבה יותר. אלו שהיו גרים ליד המוקד של ההתפרצות היו בסכנה אבל שאר העולם לא היה שומע אפילו על המחלה החדשה. למעשה, יתכן שאכן היו מחלות כאלו בעבר, ואולי אפילו הנגיף הזה עצמו כבר התפרץ בזמן אחר במהלך השנים, אבל הוא לא הפך אז לסיכון עולמי. רק בימינו עם הקלות שבה ניתן לטוס ממדינה למדינה ומיבשת ליבשת, כל מחלה מכל מקום בעולם עלולה להתפשט בקצב מסחרר. אין ספק שהפיכת העולם לכפר גלובלי הביאה הרבה דברים טובים. היכולת לסייע בעתות משבר ואסונות טבע היא דוגמא מצויינת לצד החיובי. כשרעידת אדמה או סופה מכה בכל מקום בעולם, מיד נשלחות משלחות משלל מדינות עם עזרה וסיוע. כמו כן התועלת הכלכלית מהעובדה שהשוק העולמי פתוח וניתן לקנות מכל מקום ולמכור לכל אחד אינה מוטלת בספק (הצמיחה הכלכלית של סין בשנים האחרונות גבוהה בצורה יוצאת דופן. אבל כמו לכל דבר, יש גם צד שני. אנחנו קרובים יותר מאי פעם לכל הטוב בעולם, ומצד שני אנחנו גם קרובים לכל הרע והשלילי בעולם.

כך גם לגבי ההתעצמות הטכנולוגית והנגישות למידע. אין ספק שההישגים הטכנולוגיים בשנים האחרונות הביאו הרבה דברים טובים, כמו נגישות למידע על זכויות שונות, אפשרויות למידה על כל דבר מכל מקום. אבל יש גם את הצד השני. עלינו לזכור שכמו שאנחנו חשופים לכל הטוב בעולם, אנחנו גם חשופים לכל הרע והמכוער שיש בעולם. אם פעם כדי לפגוש מקרוב התנהגות עבריינית או לא מוסרית היה צורך להרחיק למאורות פשע אפלות, היום ניתן לייבא את הכל למכשיר האישי תוך מספר רגעים.

נגיף הקורונה מהווה תמרור אזהרה – לא כל מה שיש בעולם הוא טוב. עלינו לשמור על ערנות ולבדוק היטב למה אנחנו נחשפים. לא לתת גישה לנגיפים שונים לגופנו ולהתנהגויות לא מוסריות אל נשמתנו. נתחבר לעולם בדרכים חיוביות ומעצימות, בעיניים פקוחות ועם יד על הדופק.

ויהי רצון שנזכה להישמר מכל פגע רע ומרעין בישין המתרגשות בעולם, ואך ששון שמחה ובריאות השלימות ישכנו בכל בתי ישראל אמן.

* * * *

להמשך לחצו כאן

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע