"כל העוסק בתורה בלבד, ואינו עוסק גם בגמילות חסדים - דומה כמי שאין לו א-לוה"!

(עבודה זרה יז, ב)

בריאת העולם על ידי האלוקים היא נתינה מוחלטת. כלומר, נתינה ללא אפשרות קבלת תמורה, שהרי אלוקים אינו חסר דבר. ולכן כל השפע המושפע על העולם הוא בחינת חסד של אמת, וכך נאמר בתהלים (פט, ג): "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה".

רבדים רבדים יש באדם: גוף, חושים, דמיון, רצון ושכל, אבל מה הוא גרעינו הפנימי שבו שותף האדם עם כל רעיו (בראשית א, כז): "וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" - בדמות אלוקים עשה אותו.

כשם שהא-לוה נותן ומשפיע על העולם בחסדיו ללא שום תמורה, כך נטע תכונה זו כצלמו בדמותו באדם. לפיכך, יש הרואים דווקא בתכונה הזאת, של חסד אמיתי ונתינה שלא לשם תמורה, את התכונה הפנימית ביותר באדם, ועליה נאמר שהאדם נברא בצלם אלוקים.

כתב רבנו הגה"צ מרן אליהו אליעזר דסלר זצ"ל בספרו "מכתב מאליהו" (חלק א', עמ' 32):

"כאשר ברא אלוקים את האדם, עשהו לנותן ונוטל. כח הנתינה - הוא כח עליון ממידות יוצר הכל ברוך הוא, שהוא מרחם ומטיב ונותן, מבלי קבל דבר בתמורה. וככה עשה את האדם, ככתוב: 'בצלם אלוקים עשה את האדם', כי יוכל לרחם ולהטיב וליתן. אבל כח הנטילה - הוא אשר יתאווה האדם למשוך אליו את כל הבא בתחומו, כח זה הוא אשר יקראוהו בני אדם 'אהבת עצמו', והוא שורש כל הרעות".

תורתנו תורת חיים, המורה לנו כיצד לחיות. אין תורתנו כחוכמות חיצוניות, שלאחר שאדם השתלם בהן הרי הוא מוכרז כחכם לעניין מסוים. לימוד התורה הוא הדבקות בבורא, יתברך, ורצון ה' הוא שכמו שהקב"ה  עושה חסד עמנו, כך גם שהאדם יעשה חסד עם זולתו.

וכבר אמר, "האש קודש", האדמור מפיאסצנה, לתלמידיו: "הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר!"   

הרב חיים סבתו, מהאתר: ליבה

"ותן חלקנו"