הלכות חנוכה
נכתב על ידי ororen, 7/12/2020
הלכות חנוכה :
כל בית מפרסם את הנס : (מ)(כ)(ב)(י) :
(מ)י (כ)מוך (ב)אלים (י')
גיל בר/בת מצוה - מותר
[ בחב"ד : גם קטנים ]
א. ברוך אתה י', אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו להדליק נר [אשכנז : של ] חנוכה. ב. ברוך אתה י', אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו, בימים ההם בַּזְּמַן הזה. ג. [רק בלילה הראשון] ברוך אתה י', אלוהינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו, לַזְּמַן הזה. בגמר הברכות מדליק. * שכחת לברך : אסור לכבות הנרות ! ** בשישי : נרות חנוכה ואח"כ נרות השבת . בצאת השבת : הבדלה ואח"כ נרות חנוכה . |
בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוחָנָן כּהֵן גָּדול חַשְׁמונָאי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּורָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצונָךְ. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַּנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִּבּורִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהורִים. וְזֵדִים בְּיַד עוסְקֵי תורָתֶךָ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדול וְקָדושׁ בְּעולָמָךְ. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדולָה וּפֻרְקָן כְּהַיּום הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרות בְּחַצְרות קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמונַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל וּבְהודָאָה. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאות וְנודֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדול סֶלָה: מעוז צור ישועתי לך נאה לשבח, תיכון בית תפילתי, ושם תודה נזבח. לעת תכין מטבח מצר המנבח. אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח. רעות שבעה נפשי, ביגון כוחי כלה, חיי מררו בקשי, בשעבוד מלכות עגלה. ובידו הגדולה, הוציא את הסגולה, חיל פרעה וכל זרעו ירדו כאבן במצולה. דביר קדשו הביאני, וגם שם לא שקטתי, ובא נוגש והגלני, כי זרים עבדתי. ויין רעל מסכתי, כמעט שעברתי, קץ בבל זרבבל, לקץ שבעים נושעתי. כרות קומה ברוש בקש, אגגי בן המדתא, ונהיתה לו למוקש, וגאוותו נשבתה. ראש ימיני נשאת, ואויב שמו מחית - רוב בניו וקנייניו על העץ תלית. יוונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים, ופרצו חומות מגדלי, וטמאו כל השמנים, ומנותר קנקנים, נעשה נס לשושנים, בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים. חשוף זרוע קודשך, וקרב קץ הגאולה. נקום נקמת דם עבדיך, מאומה הרשעה. כי ארכה לנו הישועה ואין קץ לימי הרעה, דחה אדמון בצל צלמון הקם לנו רועים שבעה |
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
