בס"ד
רב שלומות וברכות:

השבת , נושא המאמר: "מישהו הולך תמיד איתי..."
לעיתים קרובות גם אנשים מאמינים ואפילו מאמינים מאוד, נוטים לאבד את האמונה. וכל זאת למה?
ישנן שלל סיבות, חלקן אף פועלות על האדם שלא להתקרב בכלל לשום דבר ששייך לאמונה .
קרוב לוודאי שיש אצלנו מחסום מובנה, שמאותת לנו לא להאמין בדברים לא מוחשיים.
ספר שמות פרשת "בא" פרק י פסוק א':  
" וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ"
רגע אחד...בא?? הרי בא אומר רק מי שמחכה לחברו באיזשהו מקום וקורא לו לבוא..
הריב"ש מסביר: "בא אל פרעה" - לא היה אומר "לך" כי אם "בא", שמשמעתו שאני אלך עמך.
פשוטו של דבר:" אל תדאג- אתה לא לבד-אני אתך..." – מילים נפלאות  ומחזקות  את האדם...
כמה כיף, כמה ביטחון, כמה שקט פנימי, כמה רוגע ועוצמה, אנו מרגישים כשמסתבר לנו שאנו לא צועדים לבד אלא מלווים בדמות הורית, אסרטיבית, חזקה , שיודעת מה היא עושה, שמעניקה לנו הגנה ומתחייבת שתהיה לנו הצלחה בכל אשר נעשה.
תהילים פרק כז' פסוק י': "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַהשם יַאַסְפֵנִי"
ה-"מצודת דויד" מפרש: "עזבוני ,פשוט- לא נתנו לי די מחסורי-התעלמו מִצרַכָיי.
יאספני- אסף אותי אליו בתת לי די מחסורי"
תורת ישראל מחולקת לארבעה רבדים שונים– פשט, רמז, דרש וסוד ראשי תיבות פרד"ס.
לפני כאלפיים שנה, היה זה רבי שמעון בר יוחאי הראשון שזכה לקבל אוצר בלום:
עומקי הרבדים הנסתרים באותיות שבפרשות התורה. וכך בא לעולם "ספר הזוהר" הידוע לטוב.
במאה השש עשרה חיי בצפת רב בשם: רבי יצחק בן שלמה לורייא.
המוכר לכולנו בשם : "האר"י הקדוש" שהיווה המשך ישיר לרבי שמעון בר יוחאי.
האר"י התעסק בלימוד "תורת הנסתר" חלקנו מכירים  את חיבורו הידוע: "כתבי האר"י".
כל אלו עסקו בדברים הקיימים אך נסתרים מן העין, אנו לא מסוגלים לראות אותם אך הם בהחלט מוחשיים. "העיניים שלנו לא נוצרו כדי לראות. אלא, נוצרו כדי להגביל את הראייה"
כיום כבר ידוע שישנם דברים קיימים שאינם נקלטים בחושים שלנו . העיקרון הוא שכל תדר אלקטרומגנטי שנמצא מחוץ לגבולות גלי האינפרא והאולטרא אינו נראה נקלט, לא בראייה..
לא בשמיעה.. לא בריח והטעם.. ולא לאף אחד, מחמשת החושים שלנו.
ומה מה נמצא שם, מעבר לגבול?? רנטגן, קרינות למיניהן לטיפולים במחלות מסוימת, גלי קול שנשמעים רק לבעלי חיים וכו' . כוונה: מטיבי הראייה שבינינו מסוגלים לראות-מה? 100מטר קדימה? 150? וזהו. תארו לכם מה היה קורה לו הייתה בידינו היכולת לראות עשרות
אלפי קילומטרים קדימה ולצדדים את כל המציאות כפי שהיא תהיה בעוד שנים רבות,
ללא הגבלה ,24/7, 360 מעלות, תלת מיימדי, ממבט מעוף ציפור,
היינו מגלים שישנה מציאות, המציאות הנצחית, כפי שהיא. ומכאן שהיינו חיים ללא עשיית טעויות..
טעויות נגרמות בשל מגבלה מכוונת בחושים שלנו.
לעומת זאת, אם החושים שלנו היו חסרי גבולות המחיר שהיינו משלמים היה מתבטא
בבריאות הנפש שלנו-שלילת יכולת הבחירה.. וחיים ללא בחירה- אינם ראויים להיקרא 'חיים'.
האחד יכנה זאת מְטען אנרגטי, השני: אלכימיה, השלישי-פיסיקה גרעינית, הרביעי-מזל,
החמישי-גורל, אחרים יכנו זאת 'מלאכים' או הילה. העובדה היא אחת והיא שאנו מלווים
ע"י כוחות בלתי נראים אך בהחלט מורגשים רק אם אנו נותנים להם צ'אנס ..ואיך?
כל הפטנט טמון ב- מוּדעות ובקשב פנימי מצבים שניתן להשיג ע"י התבודדות אחת לכמה זמן. מאוד רצוי לדבר ולאהוב את עצמנו, לשם שינוי במצב כזה ניתן לחוש את מה שעיננו אינן מסוגלות לראות, אך השכל רואה גם רואה.