פרשת נוח - כבוד הלשון
--------------------------------------------------------------------------------
כְּבוֹד הַלָּשוֹן פרשת נוח -
בראשית ז,כד: וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם,
עַל-הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם: צורת הסמיכות של 'מאַת-יום' ולא צורת
הנפרד 'מאה יום' מורה על תקופה ידועה וקבועה מראש של ימים הנחוצים כדי להמית כל
בשר, בחיה ובשרץ ובעופות, כי אלה אינם מסוגלים לשרוד בתוך מים גועשים ההולכים
ומתרבים. זה כאילו היה כתוב 'מאה וחמישים הימים' הנחוצים להשמדת כל חי בארץ.
יא,ט: עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, בָּבֶל, כִּי-שָׁם
בָּלַל יְהוָה, שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ: השפה המדוברת בכל העולם הייתה עברית, כי
'בבל' קרויה דווקא כך (והיא קרויה כך עד היום בפי כל העמים, כגון Babylon
באנגלית, Babylone
בצרפתית, babil
בטורקית וכו') כי שם ה' בלל את השפות. וכן רואים שבת פרעה קוראית למשה כך כי 'מן
המים משיתיהו', שהוא פועַל בעברית.
