חז"ל (שבת דף כא) ביארו את מהות חנוכה, על איזה נס קבעוהו: "תנו רבנן כשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן" ובהמשך מסיקה הגמרא: "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". משמע שההלל וההודאה נקבעו על נס פך השמן.

מדוע קבעו ימים טובים של הודאה על נס פך השמן ולא על המלחמה, לכאורה הניצחון במלחמה היה הרבה יותר חשוב מאשר נס פך השמן?

ביאר רבי חיים שמואלביץ, בשעת הניצחון, שה' עשה לאבותינו בניסים ונפלאות, נוסף על הניצחון עצמו ה' נתן להם עוד "נשיקה של אהבה" – וזהו נס פך השמן. ודאי שהניצחון הוא העיקר, אבל את החג קבעו על נס פך השמן, על "הנשיקה".