"וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.  כד עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.  כה וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ.".

 הדגש הוא על  :

 "זאת הפעם" שהיא שונה מהפעם הקודמת .

 ולכן גם מיד נאמר  :

   "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ; וְלֹא, יִתְבֹּשָׁשׁוּ. החיבור ניצת והתעוררות קמה בלו כל מחסום של "בושה" וריחוק..שהרי בהגדרתם איש ואישה יש : "אש"

 והנה עתה צאו וראו מפעלות העולם :

 יש אנשים שזוכים באישה השנייה : ה"משוכללת" והמהווה : "עזר כנגדם". 

 "עזר" במובן גם של אותיות "זרע".

 ויש שהם עריריים מאישה או נשואים לאישה הראשונה שהיא בבחינת עוד סתם  "אדם" השווה לגבר וכך גם רחוקה ממנו. שגם אין בהם את האש של איש ואישה.

משה אהרון