הגמ'  אומרת   ששלושים  יום  קודם  הפסח  שואלים    ודורשים  בהלכות הפסח.

המפרשים  ביארו   שהכוונה  היא  לפורים, ואף  כתבו  להתחיל   וללמוד   בסעודת  פורים   את  הלכות   הפסח.

ויש לשאול-  למה  הגמ'  לא     הזכירה  במפורש  את  פורים, ורק  כתבה   "שלושים יום".

ונראה   לתרץ   מהמשך  הגמ',  הגמ'  ממשיכה  ואומרת  "שהרי משה  עומד  בפסח ראשון  ומזהיר   על  פסח  שני"    -והדמיון בין  הימים   שבין פורים לפסח,   לבין הימים  שבין פסח ראשון  לשני, הוא     בכך  שבשניהם  יש  הפרש   של   שלושים יום, ולכן  הגמ'  הזכירה     שלושים יום, ולא   הזכירה  במפורש  פורים.

ואולי  יש עוד תירוצים   לשאלה  שלי,   ואשמח  לשמוע  מאת  המשתתפים   בפורום.