הלכות חג פסח , שרשם מרן הגאון גדול הדור שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א. מתוך ‫ "קובץ פסקי הלכות צבא ודינים לחייל" משנת תשכ"א.

יא. דיני תפילה וקריאת התורה

(1) ביום הראשון של פסח גומרים את ההלל בתפלת שחרית. בחול המועד ובשביעי של פסח אומרים רק חצי הלל.

(2) לקריאת התורה מוציאים שני ספרי תורה ואמרים י"ג מדות.

(3) אחר הכנסת ספרי התורה, פותחים את הארון ומתפללים תפילת טל לפני מוסף ואחריה ח"ק- כמנהג הגר"א. לפי מנהג ספרד נאמרת תפילת טל בתוך חזרת הש"ץ. מתחילים "אלקינו ואלקי אבותינו, טל תן לרצות.." עד לשובע ולא לרזון".

(4) במוסף פוסקים להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומזכירים "מוריד הטל".

(5) טעה והזכיר "מוריד הגשם"- אם נזכר קודם "ברוך אתה ה'.." הרי חוזר אל "אתה גבור"; ואם הזכיר ה' של ברכת "מחיה מתים"- חוזר לראש התפילה.

(6) מי שהוא בספק אם הזכיר גשם או טל- הרי עד ט"ו באייר חוזר לראש התפילה. מכאן ואילך אינו חוזר.

(7) במוצאי יום טוב ראשון ( לילה ראשון לספירת העומר) פוסקין לומר בברכת השנים "ותן טל ומטר", ומתחילים "ותן ברכה".

(8) טעה ואמר "טל ומטר" - אם נזכר קודם "ברוך את ה'.." הרי חוזר לברכת "ברך עלינו": ואם הזכיר ה' של ברכת "מברך השנים"- ונזכר מיד מסיים, למדני חוקיך, וחוזר להתחלת הברכה. נזכר כשהתחיל "תקע" כל זמן שלא עקר רגליו חוזר ל"ברך עלינו" ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה.

(9) מי שהוא בספק אם אמר "טל ומטר" או "ותן ברכה" - דינו כמו בסעיף (6).

(10) כל ימי הפסח אין אומרים "מזמור לתודה", וב"איזהו מקומן" -אין אומרים "יהי רצון כאילו הקרבתי תודה", ואין בהם הנחת תפילין.

(11) שיר של יום (לדעת הגר"א): יום א'- מזמור קי"ד. יום ב'- מזמור ע"ח. יום ג'- מזמור פ', יום ד'- מזמור ק"ה, יום ה'- מזמור קל"ה, יום ו'- מזמור ס"ו, יום ז'- מזמור צ"ב.

(12) בליל שביעי של פסח כשהוא חל בשבת אומרים "מזמור שיר ליום השבת", ואין אומרים לכו נרננה ולא "במה מדליקין".

(13) בתפלת ערבית אומרים "ופרוש עלינו", תפילת עמידה של יום טוב ושבת. אחרי התפלה אומרים "ויכלו" והש"ץ אומר "מגן אבות" ומסיים רק בשל שבת. אחריו ספירת העומר.

(14) בקידוש על היין אין מברכים "שהחיינו".

(15) בשביעי של פסח נהגו להשכים ולומר "שירת הים", "שיר היחוד" ו"שיר הכבוד". ואומרים "חצי הלל".

(16) קורין שיר השירים במגילה כשרה, ונהגו בא"י לברך "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". בית כנסת צבאי שאין בו מגילת שיר השירים כתובה על קלף קוראים מתוך ספר מודפס בלי ברכה.

(17) לקריאת התורה מוציאים שני ספרי תורה, ואין אומרים י"ג מדות.

(18) בברכת הפטרה אין מזכירים שבת ויום טוב.

(19) בשבת אומרים "יקום פורקן" כל החיילים והחיילות שיש להם הורים יוצאים מבית הכנסת, והחיילים שאין להם הורים אומרים "יזכור". אחרי גמר "יזכור" של היחידים הש"ץ אומר "יזכור" לזכר חללי צבא הגנה לישראל שנפלו במלחמת השחרור על קדושת השם.

(20) אחרי "הזכרת נשמות" נכנסים כל החיילים והחיילות לבית הכנסת, והש"ץ עורך הזכרת "אל מלא רחמים" לחללי צבא הגנה לישראל. 

אחרי זה "אב הרחמים" אשרי" "יהללו".

(21) מוסף מתפללים של יום טוב ושבת, וב"קידושא רבה" אומרים את הפסוקים של שבת ויום טוב. (כשחל בשבת [יניב])

קריאת התורה

(22) בכל שבעת ימי הפסח מוציאים שני ספרי תורה. באחד קוראים פרשת היום- שהיא שונה בכל יום ויום- ובשני קוראים קריאה קבועה בענין קרבן המוספים בפרשת פינחס (במדבר כ"ח).

(23) ביום הראשון קוראים בספר האחד - ה' קרואים, ובספר השני- המפטיר. בשאר ימי חוה"מ קוראים האחד- ג' קרואים, ובספר השני- הרביעי.

(24) בית כנסת צבאי שאין בו אלא ספר תורה אחד- מגביהים את האחד אחר קריאת היום ואחרי כן גוללים אותו לפרשת פינחס.

(25) ביום ראשון של פסח (ט"ו בניסן) בראשון קורין ה' קרואין בפרשת בא "משכו" (שמות י"ב), ובשני מפטיר בפרשת פנחס (במדבר כ"ח) "ובחדש הראשון" ומפטירין (יהושע ה') "בעת ההיא".

(26) בחול המועד בט"ז בניסן בראשון שלשה קרואים בפרשת אמור "שור או כבש" (ויקרא כ"ב כ"ג). ובשני קורא הרביעי בפרשת פנחס "והקרבתם".

(27) בי"ז בניסן שלשה קרואים בפרשת בא "קדש לי" (שמות י"ג). ובשני קורא הרביעי כביום הקודם.

(28) בי"ח בניסן שלשה קרואים בפרשת משפטים "אם כסף תלוה" (שמות כ"ב- כ"ג) ובשני קורא הרביעי כביום הקודם.

(29) בי"ט בניסן שלשה קרואים בפרשת כי תשא "פסל לך" (שמות ל"ד), ובשני קורא הרביעי כביום הקודם.

(30) בכ' בניסן שלשה קרואים בפרשת בהעלותך "וידבר ה' אל משה במדבר סיני" (במדבר ט'), ובשני קורא הרביעי כביום הקודם.

(31) בכ"א בניסן שביעי של פסח, קורין בספר ראשון שבעה קרואים בפרשת בשלח מהתחלת הפרשה עד "ה' רפאיך", ובשני למפטיר כביום הקודם. ומפטירין "וידבר דוד" (שמואל ב' כ"ב).

(32) שבת שבתוך חול המועד קוראים ז' קרואים בפרשת כי תשא (שמות ל"ג) "ראה אתה אומר אלי" והמפטיר בפרשת פנחס. ואם חל יום ראשון להיות בשבת קוראים ז' קרואים בפ' בא "משכו" (שמות י"ב) ומפטיר בפרשת פינחס.

יב. ספירת העומר

(1) אור לט"ז בניסן בערבית מתחילים לספור ספירת העומר.

(2) צריך לספור בלילה ובמעומד.

(3) החיילים חייבים בספירה - ולא החיילות.

(4) במשך כל הלילה אפשר לספור בברכה, ואם לא ספר בלילה- יספור ביום בלי ברכה.

(5) אם שכח וגם ביום לא ספר- יספור בשאר הימים בלי ברכה, במקרה זה רצוי לשמוע את הברכה מאחרים קודם שיספור.

(6) המסופק על יום אחד אם ספר או לא- מברך בשאר הימים כאילו ספר בלי הפסק.

(7) נהגו שלא להסתפר במשך ימי הספירה מר"ח אייר עד ר"ח סיון פרט לי"ח באייר שהוא ל"ג בעומר שמותר, מכ"ב בניסן עד ר"ח אייר מותר להסתפר.