"ויאסף אל עמיו" - נאסף למקום שהאל יהיה עמו גם להתחבר עם כלל הנאספים.
------------------------------------------------------------------------------------------------
והנה כשאדם נאסף אל עמיו להיותו במחיצת האל.
כל התעסקות בו בארץ מפחיתה וגורעת מכל אותו המצב והטוב שבו הוא שרוי למעלה.
כמי שזכה "ונאסף" ...... .
אהרון יצא ממסעו בחיים אך חבול יותר ממשה .
והנה דבר לכאורה מוזר כשמשה קם לשאת את נאומו הגדול בשלהי שליחותו
על פני חומש שלם - חומש דברים [בפינו חומש הלקח הטוב].
כאילו בכוונת מכוון ביקש הוא להתעלם כליל מאהרון ומזכרונו .והוא אך מזכירו שלושה פעמים
ואך בהקשר לחטאתו ומיתתו כמצוטט להלן :
דברים ט, כוּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִיד֑וֹ וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃
דברים י, ווּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָֽסְע֛וּ מִבְּאֵרֹ֥ת בְּנֵי־יַעֲקָ֖ן מוֹסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַהֲרֹן֙ וַיִּקָּבֵ֣ר שָׁ֔ם וַיְכַהֵ֛ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ דברים לב, נוּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃.
לכאורה מצופה היה שמשה לא יסתפק אך בכך אלא יוסיף עוד מילה או שניים של פירגון לאהרן על כל אשר עבר ושילם בחייו ובכל זאת משה לא עושה כן ומסתפק אך בהתייחסויות הנ"ל.
והתשובה אחת היא משה ביקש לרמז כי פולחן מתים בכל הדרגות, אינו שייך למחנינו. איננו מתיישב עם תורת ישראל .
אדם במיתתו מתעלה למעלה להיאסף לעמיו לא רק להצטרף לקודמיו שכבר נאספו. אלא גם במובן של מי הנאסף אל האל להיות עימו.
[אל- במובן אלוהים "עמיו במובן של עימו ודווקא בלשון רבים]
המת הראוי מתעלה לעמדה עילאית להיותו בצוותא חדא עם האל .ועם "חבריו" והנה התעסקות בדמותו כאדם עלי ארץ רק גורעת ומזעזעת את מנוחתו או מדוייק יותר מציפה שוב את בחינתו עלי ארץ לטוב ולרע. וודאי אם סביבו מתפתח פולחן של מתים .
ועד כדי החטאת בני אדם
ועתה . כן מותר וחובה לומר מה שעולה מהתורה במרומז או במפורש .
במיתתו אהרון היה במעמד זך וטהור יותר אפילו יותר ממשה. שמשה מת "בהר " ואהרון ב"הור ההר" . שפיסגת שליחותו של משה "שעלה להר". ואהרון טיפס טיפה גבוהה יותר - להור ההר .
משה אהרון
