פרדס מניב - מדרשי מגירה (1 תגובות לחידוש זה)
נכתב על ידי משה אהרון, 14/12/2023
בס"ד.
פרדס מניב -מדרשי מגירה.
------------------------------------------------
להלן שלושה מדרשים מבית גנזיי :
אין זמרת הארץ" אלא גם מנגינות של בית אבא:
--------------------------------------------------------------
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ--קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.
וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת-הַמִּנְחָה הַזֹּאת,
"ישראל אביהם" .
ולמה לא :"יעקב אביהם" .
אלא רמז להם על "שיר-אל ".
אותו,שהוא שיר של בית אבא, שסגולות רבות לו לרכך כל
עקה ולהנצל מכל צרה
הנה כי כן ,אמר להם אביהם :
בבקשה מכם כבדו את ה"איש" באש ה' להביא לו מנחה המלווה בנגינה ושירה. שירה של "בית ישראל. שסגולתה אין שיעור לה.. והיא פועלת הן בעליונים והן בתחתונים.
לכן גם הדגישה התורה בהמשך :
"וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת-הַמִּנְחָה הַזֹּאת,
וכי למה הדגיש הכתוב : "הזאת"
אלא כאמור ,אותה המיוחדת והשונה מכל מנחה רגילה אחרת .
ואכן כששב יוסף לביתו חש ,ששב "הבייתה" : ביתה ישראל. שכבר על הסף שמע מנגינות של בית אבא ,שהרי הוסיפה התורה פעמיים לשון : "בייתה" .
לרבות גם רובד רעיוני זה.
וכי למה היה לו לשכרם.
--------------------------
וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו--הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ, וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ; וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים,
אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ. לד וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו, אֲלֵהֶם, וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם, חָמֵשׁ יָדוֹת; וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ, עִמּוֹ.
וכי למה היה לו לשכרם.
אלא כך אמר מידה כנגד מידה.
לכשזרקו אותו לבור, ישבו לאכול לחם ובכדי ל"ברוח" מהשפעת ממעשהם הנפשע ,שתו גם לשוכרה.
זאת ועוד אמר והלא גביעי בו אני שותה ,יונח לבסוף באמתחת בנימין. יראוני אם כן ,שאני שותה ממנו ,גם כשהם שיכורים.
שלכשיואשמו בגנבתו יעלה בהם החשש שמא בכל זאת גנבוהו בהיותם שיכורים.........
ואחרון הרי ממש סמוך וקודם לכן , נתן להם "משאות" .
ולבנימין נתן "חמש ידות" .
אמר : נראה אותם כשיכורים אם מכבדים הם את בנימין .
שלא לגזול ממנו את יתרת המשאות שקיבל.
לוודא כי "תוכם כברם".
[אגב, גם שבדקו באמתחתם ביקש יוסף לבדוק אם מי גזל ממשאות בנימין ושם באמתחתו]
מי שקרע כתונת הפסים סופו שיקרע גם את שמלותיו.
------------------------------------------------------------
אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ מֵעֲבָדֶיךָ, וָמֵת;
וַיִּמָּצֵא, הַגָּבִיעַ, בְּאַמְתַּחַת, בִּנְיָמִן. יג וַיִּקְרְעוּ, שִׂמְלֹתָם; וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל-חֲמֹרוֹ, וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה.
וכי למה מיהרו לגזור דין מיתה.
משכך ומשנמצא הגביע באמתחת בנימין ביקשו לקרוע את
אמירתם את מילותיהם = "שמלותם.
וכשהם קרעו שמלותיהם ממש מילמלו ושינו לשונם להיותו אך עבד - וחלילה ממוות
והנה משקרעו שמלותם חשו את כל עומס מעשיהם החמורים בבחינת " "ויעמוס איש על חמורו" ועלתה בליבם - חרטת עולם......
ושבו העירה להתעורר בפועל ה' .בבחינת "העיר- ה' "
והנותן....
והאומר.....
מוקדש לעילוי נשמת אבי ,מנוחתו בעדן .
שהשבת פקידת שבועו
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (1)
"זמרת הארץ".
אל יהי מופרך בעיניכם.
שכך בדיוק עשה יעקב בבוקשו לפייס את עשיו אחיו .
שם צירף למנחה מילים מפייסות [ מפי "מלאכיו"
וכאן ביקש לצרף למנחה מנגינות מפייסות
המעוררות בנפש את האחווה.
משה אהרון