ספר הזוהר, יצירת המופת של הקבלה היהודית, נחשב לטקסט המרכזי והמשפיע ביותר בתורת הסוד היהודית. מזה מאות שנים, לומדים ומעמיקים בו חכמי ישראל, מבקשים להבין את הבריאה, הנשמה והקשר בין האדם לבוראו. אולם, עקב לשונו המורכבת, סגנונו הסימבולי והעומק הרוחני הגלום בו, רבים נמנעו מלימוד הזוהר במשך דורות.

הזוהר הקדוש - יסודות ומקורות

ספר הזוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש מיוחס לתנא רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), שחי במאה השנייה לספירה. על פי המסורת, רשב"י חיבר את הזוהר במערה בגליל שבה הסתתר עם בנו אלעזר במשך שלוש עשרה שנים מפני הרומאים. בזמן שהותו במערה, נגלו לו סודות התורה ברוח הקודש, והוא העלה אותם על הכתב.

הזוהר נכתב ברובו בארמית, שפה שהייתה מדוברת בתקופתו של רשב"י, בשילוב עם עברית ומונחים קבליים ייחודיים. הוא מורכב משלושה חלקים עיקריים:

1. זוהר על התורה - פירושים מיסטיים על פרשות השבוע
2. תיקוני הזוהר - שבעים פירושים מיסטיים על המילה "בראשית"
3. זוהר חדש - כתבים נוספים שנאספו מאוחר יותר

קרדיט התמונה:  <https://www.pexels.com/ru-ru/photo/56876/>
https://www.pexels.com/ru-ru/photo/56876/

האתגר בלימוד הזוהר

לימוד הזוהר הקדוש מציב אתגרים מרובים בפני הלומד המודרני:

1. שפה - הארמית של הזוהר היא ארמית ייחודית ומורכבת, השונה מארמית התלמודית המוכרת יותר.
2. מונחים קבליים - הזוהר משתמש במונחים מיוחדים המייצגים מושגים רוחניים מופשטים.
3. מבנה ורצף - לעיתים קרובות הזוהר קופץ מנושא לנושא, משלב סיפורים בתוך דיונים, ללא מבנה ליניארי ברור.
4. עומק רוחני - הרעיונות המובעים בזוהר עמוקים ומורכבים, ומצריכים הכנה רוחנית והעמקה.

במשך דורות, לימוד הזוהר היה נחלתם של יחידי סגולה, תלמידי חכמים שהגיעו לבשלות רוחנית מתאימה. מקובלים רבים, החל מהאר"י הקדוש במאה ה-16 ועד הרב יהודה אשלג (בעל "הסולם") במאה ה-20, דגלו בהפצת תורת הסוד לציבור הרחב יותר, במיוחד לקראת תקופת הגאולה.

פירוש "מתוק מדבש" - מפעל חיים

על רקע זה, בשלהי המאה העשרים, יזם הרב דניאל פריש זצ"ל (1935-2005) את מפעל חייו - פירוש "מתוק מדבש" על הזוהר הקדוש. הרב פריש, שנולד בהונגריה ועלה לארץ ישראל לאחר השואה, היה תלמיד חכם מובהק שהקדיש את חייו ללימוד ולהפצת הזוהר.

פירוש "מתוק מדבש" משלב מספר מאפיינים ייחודיים שהפכו אותו לכלי מרכזי בהנגשת הזוהר:

1. העתקת הטקסט המקורי - הטקסט המקורי של הזוהר בארמית מופיע בצורה ברורה ומדויקת, עם פיסוק וחלוקה לקטעים.
2. ניקוד מלא - הטקסט הארמי מנוקד במלואו, מה שמסייע מאוד להגייה נכונה ולהבנת המילים.
3. פירוש צמוד וברור - לצד הטקסט המקורי, מופיע פירוש בעברית מודרנית וברורה, הצמוד למקור ומסביר כל משפט וביטוי.
4. ביאור מושגים קבליים - המושגים הקבליים הרבים המופיעים בזוהר מוסברים באופן בהיר ומובן.
5. הפניות ומראי מקומות - הפירוש כולל הפניות למקורות נוספים, הן בתוך הזוהר עצמו והן בכתבי קבלה אחרים.
6. תרשימים והמחשות - במקומות רבים משולבים תרשימים ואיורים להמחשת המושגים המורכבים.

העבודה על הפירוש ארכה שנים רבות, ובמהלכה השקיע הרב פריש עבודת מחקר מעמיקה, תוך התייעצות עם גדולי המקובלים בדורו.
הוא השתדל לשלב בפירושו את הסברי המקובלים הקודמים, כמו האר"י הקדוש, הרמ"ק (רבי משה קורדובירו), הרמח"ל ובעל הסולם.

קרדיט התמונה:
<https://pixabay.com/illustrations/book-tora-qabalah-qabbalah-7283777/>
https://pixabay.com/illustrations/book-tora-qabalah-qabbalah-7283777/

סיכום: מתיקות הסוד

פירוש "מתוק מדבש" לזוהר הקדוש מהווה גשר בין עולם הסוד העתיק והנשגב לבין האדם המודרני המבקש רוחניות ומשמעות. כשמו כן הוא - הפירוש הפך את חכמת הזוהר ל"מתוקה מדבש", נגישה וערבה לחיך הרוחני של דורנו.

בעולם של חיפוש רוחני, כאשר רבים מחפשים משמעות עמוקה יותר מעבר לחיים החומריים, הזוהר הקדוש עם פירוש "מתוק מדבש" מציע אוצר בלום של חכמה רוחנית עמוקה, מעוגנת במסורת היהודית העתיקה ומונגשת לאדם בן זמננו.

המסר העיקרי העולה מפירוש "מתוק מדבש" הוא שתורת הסוד אינה נחלתם של יחידי סגולה בלבד, אלא שייכת לכל יהודי המבקש להעמיק את הקשר שלו עם בוראו ועם נשמתו. כפי שכתב רבי שמעון בר יוחאי עצמו בזוהר, בדור האחרון, לקראת הגאולה, "יתפרנסון כולהו מהאי חיבורא" - כולם יתפרנסו (רוחנית) מחיבור זה, וילמדו ממנו את סודות התורה.

מפעל "מתוק מדבש" הוא עדות לכך שגם בדורנו, דור של תהפוכות וטכנולוגיה, יש צמא עמוק לחכמת הנצח של תורת ישראל, וכי אור הזוהר ממשיך להאיר את הדרך לנשמות המבקשות את אור ה'.