המשכן
נכתב על ידי אביהו ח, 5/6/2025
הפרשה החסידית ויגש רביעי.
להצטרפות ללימוד חסידות יומי - בפרשה החסידית:
https://chat.whatsapp.com/I0mHPOfbIYJ0P7NWfkGBkD
תורה אור - דיבור המתחיל "ויגש אליו יהודה" חלק שני.
(תורה אור ויגש מג, ד)
והנה במשכן לא היה נמצא עדיין תכלית השלימות, שהיה רק דירת עראי של הקדוש ברוך הוא. כמו שנאמר "ואהיה מתהלך באהל ובמשכן כו'". לכך נעשה כפי אופן סדר השתלשלות העולמות איך שנבראו כסדרן, שבזה "שמים קדמו לארץ".
ולכן כותלי המשכן היו מקרשים שהן בחינת צומח. ורק קרקע המשכן היה מעפר. שזהו כמו שהוא בהשתלשלות שהצומח למעלה מן הדומם.
ולכן נעשו הקרשים מארזים, שהארז גדל בגובה מאד, שזהו בחינה העליונה שבצומח כו', למעלה מעלה מבחינת הדומם שאין בו תוספת וגידול כלל.
והמכסה על המשכן היה מיריעות ומעורות אילים ותחשים כו', שהוא בחינת החי שלמעלה במדרגה גם מבחינת הצומח.
לפיכך היריעות שהם בחינת המקיפים, שהיו פרושים על כותלי המשכן, היו מבחינת חי שהוא למעלה מבחינת צומח שממנו נעשו כותלי המשכן.
נמצא שכל זה נעשה כפי סדר מעלת ומדרגת ההשתלשלות בהשתלשלותן ובריאותן מלמעלה למטה, שהוא בחינת "שמים קדמו" כו'.
אבל במקדש היה נמצא בו תכלית השלימות, כי היה דירת קבע של הקדוש ברוך הוא, כמו שנאמר "זאת מנוחתי עדי עד", שהיה מעין עולם הבא, מה שיהיה באלף השביעי כשיהיה "מנוחה לחיי העולמים", שאז תתעלה הארץ עליונה שהיא בחינת מלכות דאצילות, להיות למעלה מכולם.
וכמו שנאמר "אשת חיל עטרת בעלה", שתהיה עטרת לעתיד לבוא לזעיר אנפין דאצילות.
והיינו מצד שרשה שעלתה במחשבה הקדומה תחלה, "ארץ קדמה לשמים".
לכן אף בבית המקדש שהיה מעין עולם הבא, נעשה עיקר הבית מאבנים ועפר שהם בחינת דומם, שאף הגג והמעזיבה שהיא בחינת המקיף נעשה מאבנים ועפר ולא מארזים. שהוא כפי מה שיהיה לעתיד לבוא שבחינת "ארץ קדמה", "אשת חיל עטרת בעלה", מצד שרשה כו'.
רק שכלונסאות של ארז שהיה בהתקרה הם היו בחינת תמכין לבד לעיקר התקרה הנעשה מבחינת דומם, וכענין "תמכין דאורייתא".
(ועיין מה שנתבאר במקום אחר על פסוק "מחר חדש" במה שאמר יהונתן לדוד "ואנכי אהיה לך למשנה כו'" ):
והנה נראה בעליל גם כן בחינה זו שיש בהארץ מעלה יתירה והוא בחינת הבטול שיש בה, שהיא מדרס תחת כפות רגלי הכל. מה שאין כן הצומח שגדלים בגובה והתנשאות כו'.
ובטול זה נמשך מצד שרשה הנעלה במחשבה, שהמחשבה היא בחינת חשב מ"ה , שהוא תכלית הבטול, כמו שאמר משה רבנו עליו השלום "ונחנו מ"ה".
ומשם נמשך ומתלבש בחינת הבטול בארץ, ומצד זה תתעלה לעתיד לבוא להיות "עטרת בעלה".
לכן היה בית המקדש מאבנים דוקא.
(וכמו שנתבאר גם כן במקום אחר על פסוק "מזמור שיר חנוכת הבית", דלכך אמרו בגמרא על כורש שהחמיץ במה שחזר וצוה לערב בחינת צומח בבית המקדש, "נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת כו'" . כי צריך להיות כולו באבנים דוקא מטעם הנזכר לעיל. ובתפלה הוא בחינת השתחואות שבשמונה עשרה - "קול דממה דקה". בחינת דומם. ואותיות התפלה הם בחינת דומם)
מה שאין כן בהמשכן שנעשה כפי סדר ההשתלשלות דעכשיו - שבחינת צומח למעלה מהדומם, "שמים קדמו" כו', לכן היו הכותלים מעצי שטים, והעפר היה בקרקע המשכן וכנזכר לעיל:
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
