יש מי שחוששים מלחץ דם גבוה, אבל מתעלמים לחלוטין מהמצב ההפוך – לחץ דם נמוך. בפועל, מדובר בתופעה שכיחה בהרבה ממה שנהוג לחשוב.

לעיתים מדובר בירידה זמנית, נטולת משמעות רפואית. אך במקרים אחרים, ירידת לחץ הדם מאותתת על בעיה, מצב פיזיולוגי מסוים, או תגובה למשהו בגוף או בסביבה.

כדי להבין מתי לחץ דם נמוך נחשב תקין, מתי מדובר בסיכון, ואילו גילאים ואוכלוסיות מועדות לכך במיוחד – חשוב לפרק את הנושא לגורמים: רפואיים, גילאיים, סביבתיים ותפקודיים.

מהו לחץ דם נמוך – ואיך מגדירים אותו?

הגדרה רפואית בסיסית

לחץ דם נחשב נמוך כאשר הערכים יורדים מתחת לרף של:

• 90 מ”מ כספית סיסטולי (המספר העליון)
  
  

• 60 מ”מ כספית דיאסטולי (המספר התחתון)
  
  

יחד עם זאת, ההגדרה תלויה גם בתסמינים – לא כל אדם עם ערכים נמוכים בהכרח סובל מלחץ דם נמוך בעייתי.

ההבדל בין ערכים למצב תפקודי

ישנם אנשים בריאים לחלוטין שחיים כל חייהם עם ערכי לחץ דם של 90/60, בלי תסמינים כלל.

מנגד, אדם אחר עלול להרגיש חולשה קיצונית, סחרחורת או עילפון – למרות שהערכים אינם חריגים במיוחד.

לכן, אין להסתמך רק על המספרים – אלא על התחושות, ההקשר וההיסטוריה הרפואית.

מצבים רפואיים שגורמים לירידה בלחץ הדם

התייבשות

חוסר נוזלים בגוף גורם לירידה בנפח הדם – וכפועל יוצא, ללחץ דם נמוך.

זה נפוץ מאוד בקיץ, בחולי עם חום גבוה, או אצל מי שממעטים לשתות.

תסמינים אפשריים:

• יובש בפה
  
  

• תחושת צמא חזקה
  
  

• חולשה פתאומית
  
  

• סחרחורת במעבר מישיבה לעמידה
  
  

אובדן דם

כל ירידה בכמות הדם – בעקבות פציעה, ניתוח, או דימום פנימי – עלולה לגרום לירידת לחץ דם מהירה ומסוכנת.

במקרים כאלה מדובר לעיתים בתגובה חירומית שדורשת התערבות מיידית.

מצבים לבביים

בעיות במסתמים, הפרעות בקצב הלב, או ירידה בתפקוד הלב כמשאבה – עלולים לגרום לכך שהדם לא יוזרם בלחץ תקין, גם אם נפח הדם תקין.

בעיות הורמונליות

למשל:

• תת־פעילות של בלוטת התריס
  
  

• אי־ספיקה של בלוטות יותרת הכליה
  
  

• סוכרת לא מאוזנת שגורמת לירידה בהורמונים מאזני לחץ
  
  

במקרים אלה ירידת הלחץ מלווה לרוב גם בתשישות, דופק איטי, עור קר, ולעיתים ירידה בריכוז.

תגובה אלרגית חמורה (אנפילקסיס)

תגובה אלרגית מסכנת חיים יכולה לגרום להתרחבות קיצונית של כלי הדם ולצניחה חדה בלחץ הדם.

מצב זה מלווה בקשיי נשימה, בצקות ולעיתים באובדן הכרה – ודורש הזרקת אדרנלין מיידית.

תמונה:freepik

תרופות שיכולות לגרום ללחץ דם נמוך

תרופות להורדת לחץ דם

אחת הסיבות הנפוצות ביותר. נטילת תרופה במינון גבוה מדי, או בשילוב תרופות נוספות, עלולה להוריד את הלחץ מתחת לנורמה הרצויה.

יש לשים לב לכך במיוחד בקרב קשישים או חולים עם מחלות רקע.

תרופות משתנות (דיורטיות)

משמשות במצבי בצקת, יתר לחץ דם, אי־ספיקת לב.

פעולתן כוללת הוצאת נוזלים מהגוף – ולעיתים גורמת לירידת לחץ דם ולחולשה.

תרופות פסיכיאטריות או נוגדות דיכאון

תרופות מסוימות ממשפחות נוגדי דיכאון טריציקליים או נוגדי פסיכוזה עלולות לגרום לירידת לחץ דם – בעיקר בעמידה.

משככי כאבים נרקוטיים

חומרים ממשפחת האופיואידים גורמים לעיתים להרחבת כלי הדם ולירידה בלחץ. בשילוב עם אלכוהול או חומרים נוספים – הסיכון גובר.

תרחישים יומיומיים שגורמים לירידת לחץ הדם

קימה פתאומית – לחץ דם תנוחתי (אורתוסטטי)

כאשר קמים במהירות ממצב ישיבה או שכיבה, הגוף לא תמיד מצליח לאזן את זרימת הדם לראש – וכתוצאה מכך מופיעה סחרחורת, טשטוש או אפילו עילפון.

תופעה זו נפוצה במיוחד:

• בגיל מבוגר
  
  

• לאחר צום ממושך
  
  

• בעקבות טיפול תרופתי
  
  

• בתקופות של חולשה כללית
  
  

עמידה ממושכת

אצל אנשים רזים או בעלי לחץ דם נמוך מלכתחילה, עמידה סטטית לאורך זמן (למשל בטקסים או המתנה בתור) עלולה לגרום לירידה בלחץ הדם.

הפתרון: תנועה קלה במקום, שתייה מספקת ומנוחה לפי הצורך.

מאמץ גופני קיצוני

אימון אינטנסיבי, במיוחד בתנאי חום או ללא שתייה מספקת, עלול להוביל לירידת לחץ דם.

זה עלול להתרחש גם לאחר סיום המאמץ, כאשר כלי הדם עדיין מורחבים אך קצב הלב יורד – מה שמפחית את הלחץ במערכת כולה.

גילאים ואוכלוסיות שבהם ירידת לחץ דם שכיחה יותר

בני נוער ומתבגרים

לחץ דם נמוך אצל צעירים – במיוחד רזים, פעילים גופנית – הוא תופעה נפוצה שאינה נחשבת פתולוגית כל עוד אין תסמינים משמעותיים.

עם זאת, קפיצות גדילה, שינויים הורמונליים ומצבי עקה עלולים לגרום לתחושת עילפון או טשטוש.

נשים צעירות

נשים בגיל הפוריות סובלות לעיתים מלחץ דם נמוך פיזיולוגית, במיוחד בזמן מחזור, הריון או ימים של עמידה ממושכת.

ברוב המקרים מדובר בתגובה תקינה שאין צורך לטפל בה, אלא אם יש פגיעה בתפקוד.

קשישים

בגיל המבוגר, כלי הדם פחות גמישים, המנגנונים האחראים על ויסות לחץ הדם נחלשים, והתגובה לשינויי תנוחה מאטה.

לכן לחץ דם נמוך – ובעיקר צניחות פתאומיות – הוא גורם סיכון ממשי לנפילות, חבלות ופגיעות חמורות.

חולים כרוניים

חולים עם סוכרת, מחלות לב, אי־ספיקת כליות או תסמונות נוירולוגיות נוטים יותר לסבול מלחץ דם לא יציב.

בקרב אוכלוסייה זו, גם ירידה קלה בלחץ הדם יכולה להשפיע על מצב ההכרה, הסבילות למאמץ ואיכות החיים.

איך מתמודדים נכון עם לחץ דם נמוך?

בירור רפואי – קודם כל שוללים גורמים מסוכנים

כאשר מופיעים תסמינים – עייפות קיצונית, עילפון, חיוורון, בלבול – יש לפנות לרופא לבדיקה כוללת:

• בדיקות דם
  
  

• אק"ג
  
  

• ניטור לחץ דם
  
  

• סקירה תרופתית
  
  

התאמות באורח החיים

• שתייה מרובה (במיוחד בקיץ)
  
  

• הימנעות מקימה פתאומית
  
  

• צריכת מלח במידה (בהנחיית רופא)
  
  

• פעילות גופנית מתונה לשיפור טונוס כלי הדם
  
  

במידת הצורך – טיפול תרופתי

במקרים נדירים בהם לחץ הדם הנמוך פוגע בתפקוד, קיימות תרופות שמעלות את לחץ הדם.

הן ניתנות רק לאחר בירור מלא, ורק כשאין ברירה אחרת.

לסיכום – לא רק המספר קובע

לחץ דם נמוך אינו תמיד בעיה, אך במצבים מסוימים הוא סימן שמשהו אינו מאוזן.

ההקשר חשוב יותר מהמספר. לכן חשוב להתבונן בסימנים, להבין את הרקע – ולפעול בהתאם.

מי שמודעים למצבם, נוקטים אמצעי זהירות ונעזרים בגורמים מקצועיים כשצריך – יכולים להמשיך לחיות בצורה רגילה, ולמנוע תקלות מיותרות.