קנאים הקב"ה אינו אהבם.

-------------------------------

קנאים , הקב"ה אינו אוהבם. שהקנאה יאה אך למוחלט ולאין סוף.["אל קנא"]

 ואין היא מתאימה לבן אנוש...

  ואף יותר מכך : המקנא לה', וודאי במעשה הרג ,מסיג למעשה את גבול האלוהים.

  [ודוק לא כן כשהאלוהים עצמו מצווה לקנא ולבער רוע מידי  ].

 במקרה זה אנו משמשים  - אך כידו הארוכה .

 הנה כי כן ,קנאים אין הקב"ה אוהבם, שגם ביחד עם חטא העגל ,

 "חיללו" את "סיני" להופכו להר "חורב". ["יבש"]

 לרמז על מעשים שהביאו לחורבנו של עולם .

ולא עוד שגם "מייבשים" תורה מכל טלליה האלוקיים.

 לפיכך, כשאליהו זעק קנוא קינאתי לה' ,

הורה לו  הקב"ה, שלמעשה, במעשיו ובקנאתו [בהרג ההמוני] ביטל - ארבעים יום 

ששהה משה בסיני. ועסק בלימודה של תורה.....

 ועל כן ציוהו : לילך ארבעים יום במדבר להיווכח כי במעשיו הפך את :

"סיני" ל"חורב". [מאש  "מורה" ושאינה חורכת - לאש של כליון וחורבן

 והכל גם להווכח כי לסוף ה' אך בקול דממה דקה .

ולא בכל רעשים ורוחות אחרים .- אותם  שאך ממיטים חורבן כאמור.

 לפיכך. גם ה"תרופה" לקנאים  שנגזר עליהם שניים :

לעסוק אך בביסוס וקיום הברית של השלום בין בני אדם.

 ובינם לבין אלוהיהם. 

[ואשרי מי שנכשל ל"קנא" שיגזור זאת על עצמו]

 ושמכאן ואילך תהא זאת כהונתם שלעולם. [ראה אליהו]

 והכל להשיב אך בנועם את ישראל לאביהם

 שבשמיים.....

פנחס לא אליהו !