להצלחת חיילי ישראל ה' עליהם יחיו ויתן עוז וגבורה להכניע את בני עמלך. אמן

וכל אומות העולם הרשעים והצבועים חמת ה' תכה בהם במהרה בימינו אמן

נכתוב בהמשך סיפור שיש בו חומר למחשבה..

כולם שואלים על השואה הנוראה שעבר עם ישראל, בפרשה מוזכר חרון אף ה' בעמו.. נכתוב על זה בהמשך

בשבוע הבא נדבר על מנהג הכפרות וכן יום הכיפורים הקדוש !

וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

רבי אברהם אבן עזרא כותב ימיו אחרונים של משה עובר משבט לשבט להיפרד וגם לחזק את רוחם 

שנאמר "וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעוזבך לא תרא ולא תחת"

הפרשה התורה מתארת את יומו האחרון של משה רבנו:

"וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל".

לאן הלך משה ? 

התשובה משה הלך אליהם, באופן אישי 

צעד בין השבטים, נכנס אל מחנה ישראל, כדי לומר להם גם בשעה שאני נפרד מכם, אינכם לבד. 

לאחר מכן כינס את כל העם האנשים נשים וטף וכו להשמיע להם את דבר ה' 

זה מזכיר את מה שאנו קוראים בהפטרה לעשרת ימי תשובה: 

"שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך". גם כשיש חטאים וכשלונות, הקב"ה כביכול הולך אלינו, מתקרב אלינו, ומבקש שנעשה את הצעד הקטן חזרה אליו.

סיפור: 

מסופר על מלך שחייליו בגדו בו והפסיקו לציית לו. כעס המלך ורצה להענישם ולהחליפם באחרים 

אבל שר אחד חכם אמר לו: "אדוני המלך, אם תגרש אותם לא תהיה להם תקנה ויש בהם מומחים בעלי ניסיון וחבל..

במקום זאת, צא אליהם בעצמך, אל תברח מהבעיה הראה להם שאתה עדיין רואה בהם את אנשיך. הצעד שלך יגרום להם להתעורר ולעשות תשובה 

כי חטאו בתפקידם אם בכוונה כדי להפיל אותך ואם סתם ככה בעצלנותם

המלך שמע לעצה, הלך אל המחנה, והשמיע להם דברי כיבושים לפתוח לבם, 

ובמעמד הזה החיילים נפלו על פניהם, התחננו לסליחה, וחזרו לשרתו בנאמנות כפולה ומכופלת.

נמשל: זהו בדיוק מה שקורה בפרשת וילך ובהפטרת שובה. משה "הולך" אל ישראל ברגע פרידה,

 והקב"ה כביכול "הולך" אלינו בעשרת ימי תשובה, מתקרב אל המחנה שלנו, ואומר

"שובה ישראל". צעד אחד מצידנו, תשובה קטנה ומיד יש מענה: "ארפא משובתם, אוהבם נדבה" (הושע יד, ה).

לכן המסר לימי תשובה הוא: אל נחשוב שהדרך רחוקה או קשה כי לא בשמים היא ולא רחוקה מאיתנו 

אם משה הלך לישראל ביום האחרון, ואם ה' הולך אלינו בימים הנוראים כל מה שנשאר הוא שנעשה גם אנחנו צעד קטן אליו. 

הוא שאמר הנביא ישעיהו "דרשו ה' בהמציאו קראוהו בהיותו קרוב" אלה הימים האלה עשרת ימי תשובה.

צעד קטן שהוא צעד גדול, כל צעד אמור להיות איטי מחושב כדי שלא יהיה בו רמאות 

כמאמר ישעיהו הנביא (פרק כט פסוק יג) "בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחוק ממני" 

עניין השאוה הנוראה

הפסוק אומר "ויאמר ה' אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וכו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי איתו 

"וחרה אפי בו ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאוכל ומצאו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה"

כותב רבנו אברהם אבן עזרא מהו הסתר אסתיר ? שאם יקראו אלי לא אענה להם

יום שהיה בו גיהנם בעולם הזה זוועות ופשעים נוראים וכן גם שואה בשמחת תורה יום שמח שהפך ליום אבל בעם בעבור שחטאנו עווינו פשענו לו 

אין כאן מקרה..

ועל הזה אמר הכתוב

"ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים" 

וכך נאמר בחטא העגל "וביום פוקדי פקדתי עליהם חטאתם" 

הרמב"ן כתב למענך סלחתי ולכבודך, אבל לא אשא חטאתם וביום פוקדי פקדתי עליהם חתטאם וכן אמרו חכמים בגמרא סנהדרין 

אין לך פורעות שאין בה אוקיא מעון העגל... 

עשרת ימי תשובה אלה ימים של בונוס שנתן לנו ה' יתברך וצריך לנצל אותם 

הרי המשפט היה בראש השנה שנאמר "היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם" 

ועשרת ימי תשובה בא לטובתינו שנשפר מעשינו ונחשוב בתשובה ואפילו דבר קטן שעשינו לא כהוגן נחשב תשובה.. 

צריך להתעורר במצוות אדם למקום ואדם לחברו כל אחד יעשה מאמן לפייס את חברו 

יום כיפורים הוא גזר הדין והיא החתימה הסופית מה יהיה איתנו כל השנה..  

צריך לטובתינו להתעורר ולפייס מי שפגענו בו 

לפחות יתפלל על כך שתהא לו אפשרות להחזיר חוב או לבקש סליחה על כל דבר שפגע וכו 

וכן אשה תבקש מבעלה ויסלח לה והאיש יבקש מאשתו להכינס לכיפור שכולם סולחים

לסלוח זה מעלה באדם לא להחזיק ראש סלח ויסלחו לך

שבת שלום דברי התורה יהיו לעילוי נשמת אמא יקרה שושנה זורייה בת שמחה

ת.נ.צ.ב.ה

לעילוי נשמת מורנו הרב מאיר מאזוז זצוק"ל זיע"א בן כמסנא

לע"נ אבא חיים ברבי בן חביבה ואחיו בנימין בן חביבה וזינה בת חביבה

יהודה קרעי בן נג'ימה, חביבה בת פלילה. דוד סבן בן סולטנא, שמחה סבן בת פלילה

חתאתו יעקוטה כאיו בני שמחה. ג'ירייה בת מסעדה

יהודית חיים דוד בני יעקוטה

סימה בת שפיקה איציק בן שפיקה

כל גבורי ישראל הקדושים שנפלו בהגנת הארץ ת.נ.צ.ב.ה