"ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק" (בראשית כה,יט). '(בראשית כא, ז) "ותאמר מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה", כמה בנים הניקה שרה? אמר רבי לוי: אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו עשה סעודה גדולה, היו כל אומות העולם מרננים ואומרים: ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בנינו הוא? ולא עוד אלא שעושין משתה גדול להעמיד דבריהם! מה עשה אברהם אבינו? הלך וזימן כל גדולי הדור ושרה אמנו זימנה את נשותיהם, וכל אחת ואחת הביאה בנה עמה ומניקתה לא הביאה, ונעשה נס בשרה אמנו ונפתחו דדיה כשני מעיינות והניקה את כולן. ועדיין היו מרננים ואומרים: אם שרה הבת תשעים שנה תלד, אברהם בן מאה שנה יוליד? מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם, פתחו כולם ואמרו: (בראשית כה, יט) "אברהם הוליד את יצחק"' (ב"מ פז,א). '"אברהם הוליד את יצחק" - ... ד"א, ע"י שכתב הכתוב "יצחק בן אברהם" הוזקק לומר "אברהם הוליד את יצחק", לפי שהיו ליצני הדור אומרים: מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו. מה עשה הקב"ה? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל: אברהם הוליד את יצחק. וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק' (רש"י על הפס'). בפשטות למדו בשל החזרה על כך שאברהם הוליד את יצחק (שהרי נאמר "יצחק בן אברהם" כך שברור שאברהם הוליד את יצחק), שזה בא ללמד שהיה צורך להדגיש זאת כדי לומר שנעשה בזה מעשה, שזהו שנעשה פרצופו דומה לשל אברהם שכך אמרו כולם שהוא בן אברהם כיון שדומה לו, כך מפורש בתנחומא: ' ... מה עשה הקב"ה? אמר למלאך הממונה על יצירת הוולד: עשה כל אקונין שלו כדמות אביו, כדי שיעידו הכל שהוא בנו של אברהם. מנין? ממה שקראו בענין "אלה תולדות יצחק בן אברהם", ממשמע שהוא אומר "יצחק בן אברהם" איני יודע שאברהם הוליד את יצחק? ומה ת"ל "אברהם הוליד את יצחק"? שכל הרואה אברהם היה אומר: בודאי שאברהם הוליד את יצחק, ממה שהיה קלסתר פניהם דומין זה לזה, לכך נאמר "אברהם הוליד את יצחק"' (תנחומא "תולדות" סימן א). ועוד כרמז שנאמר בתחילת הפס' "ואלה תולדות" שזה עניין של תולדה, שזהו שזה היה כדי להוכיח שיצחק הוא תולדה של אברהם. אולי גם דרשו שנאמר בפס' קודם: "ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו. וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל" (פס' יז-יח), שמדבר על חיי ישמעאל ונאמר על מקום המצאו, ובסוף נאמר לשון "נפל" (ולא 'שכן'): '"נפל" – שכן. כמו (שופטים ז) "מדין ועמלק וכל בני קדם נופלים בעמק". כאן הוא אומר לשון נפילה ולהלן הוא אומר "על פני כל אחיו ישכון" (לעיל טז), עד שלא מת אברהם ישכון משמת אברהם נפל' (רש"י). שכך למדו חז"ל ברמז להמשך שמה שנאמר על יצחק זה קשור להוכחה שהוא בן אברהם, שזה נרמז בישמעאל ששרה אמרה לגרשו, שזהו ברמז בכך שמוזכר איפה שכן ישמעאל, וכן נרמז על ניתוק מאברהם (שלאחר מות אברהם נאמר לשון "נפל"), כרמז על מקום וניתוק מאברהם, שנעשה גם כשנשלח מבית אברהם בהוראת שרה. והטעם ששרה אמרה לשלחו (לפי אחד הטעמים) זה בשל שטען שיצחק אינו בן של אברהם אלא של אבימלך: "ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק. ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" (בראשית כא,ט-י). 'מצחק – מלעיג על המשתה שנעשה בבית אברהם, באמרו שנתעברה מאבימלך' (ספורנו; פס' ט). לכן למדו ברמז מהפס' הסמוכים שנאמר דגש שאברהם הוליד את יצחק כדי לבטל את דברי המלעיזים ששרה הולידה מאבימלך. אולי גם רמזו שנאמר בסמוך בישמעאל "על פני כל אחיו נפל", שבפשט נפל כאן זה שכן, אבל מילה זו גם יכולה להישמע כנפילה, וכך דרשו בדרך דרש כעין שנאמר שנפל מנחלת אברהם בשל "פני ... אחיו", שבפנים של יצחק ראו שהוא הבן אברהם, שלזה הדגישה התורה שאברהם הוליד את יצחק. בנוסף אפשר שרמזו זאת ע"פ ההמשך בפס': "ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה. ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" (פס' כ-כא), כרמז שרבקה נלקחה ממקום אחר ("מפדן ארם"), והיתה עקרה ולא ילדה במשך 20 שנים (שלקחה בגיל ארבעים, ויעקב ועשו נולדו כשיצחק היה בגיל ששים: "ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם" [בראשית כה,כו]), שזה נאמר סמוך לכך שאברהם הוליד את יצחק, כרמז שיצחק נולד בגיל מבוגר כיון שאברהם ושרה היו עקרים במשך שנים רבות עד שנולד יצחק, ונולד לאחר שהיו אצל אבימלך שזהו במקום אחר ממקום מושבם בארץ, שלכן טענו על יצחק שהוא מאבימלך שהרי שנים רבות מאוד שלא נולד לשרה מאברהם עד שהיו אצל אבימלך (שזהו הגילוי של עקרות ומקום אחר כמופיע בסמוך ברבקה). לכן למדו חז"ל שזהו שנאמר שאברהם הוליד את יצחק כדי לרמז שנעשה מעשה כדי להוכיח שהוא אביו, שזהו שהשתנו פני יצחק. ולמדו שזה נעשה ע"י שינוי פני יצחק, בשל שהיו דומים כמו שמובא מיד בגמ': 'עד אברהם לא היה זקנה, מאן דהוה בעי למשתעי בהדי אברהם משתעי בהדי יצחק, בהדי יצחק משתעי בהדי אברהם, אתא אברהם בעא רחמי והוה זקנה, שנאמר (בראשית כד, א) "ואברהם זקן בא בימים"'. לכן כיון שדרשו שפניהם דומים, אז דרשו שבזה מוכח שהוא אביו (שלמדו שמה שטענו קודם שאינו בנו אלא מאבימלך זה בשל שאז עוד לא היה דומה לו) (אולי זהו כוונת התנחומא: 'וכן אברהם היה דומה ליצחק, ולא היו מכירין הבריות בין אב לבן עד שבקש אברהם ואמר: רבש"ע הפרש בין אב לבן. והפריש ביניהם הזקנה; לכך נאמר "ואברהם זקן", ולכך כתיב "אברהם הוליד את יצחק"' [תנחומא "תולדות" סימן ו]). אולי אפשר גם שדרשו מעין הדרשה בתנחומא הקדום (ששם דרשו לעניין אחר, התגדלות או התגנות האבות בבניהם): ' ... אלא אברהם לא היה כן, אלא הוא נתגדל ביצחק, שנאמר "אברהם הוליד את יצחק", וכי לא הוליד אלא יצחק בלבד? והרי כתיב (ואלה תולדות ישמעאל) ["ותלד הגר לאברם בן" וגו׳ (בראשית ט״ז:ט״ו)], ועוד "בני קטורה זמרן ויקשן", ואינו אומר אלא "אברהם הוליד את יצחק"? אלא שהיה יצחק צדיק, לכך נאמר "אברהם הוליד את יצחק"' (תנחומא בובר, "תולדות" סימן א). שאולי גם כאן דרשו כך חז"ל, שהאמירה שיצחק הוליד את יצחק בעיתית כי נשמע מזה כאילו שרק אותו הוליד, שזה לא נכון, לכן דרשו שבא לרמז על כך שהיו דומים ולכן רק אצלו היה מוכח שאברהם הולידו. (אולי גם אפשר שהשוו לנעשה בדוד, שגם שם בשל הזמנים היו מלעיזים שאינו בנו של דוד, שלכן ה' עשה את פניו דומים לשל דוד, ורמזו זאת בשמו "כלאב", וכך למדו שנעשה בדומה ביצחק, שאולי זה רמוז בתנחומא: ' .. מה תלמוד לומר "כלאב"? שהיה כולו אב, שכל הרואהו אומר: דוד אביו של זה, וכן אברהם היה דומה ליצחק' וכו' [תנחומא "תולדות" סימן ו]). הת"ת מביא רמז לשינוי פני יצחק ע"פ הנאמר "לזקוניו" : 'דרשו כאן ע"ד רמז ונוטריקון "לזקוניו" – כמו לזיו איקוניו, היינו דומה לפרצופו, ובזה רמזה גם ענין נסי גם ענין הכרחי שמאברהם ילדה, ודו"ק' (ת"ת; בראשית כא,ז), שזו דרשה יפה ואף כי לכאורה לא קשורה למה שחז"ל אמרו, שהם למדו זאת מהפס' כאן שרחוק ממה שנאמר "כי ילדתי בן לזקניו" (בראשית כא,ז), אולם אפשר שדרשו כאן ע"פ מה שדרשו שם; ובזה מובן שבגמ' זה מובא כהמשך לדרשה על הפס' "ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה", שהמשך הפס' הוא "כי ילדתי בן לזקניו".