במקום שהנכרים מגישים קפה רשאי לשתות, ובלבד שיבקש מהם שיגישו לו בכוס חד פעמי או לכל הפחות בכוס זכוכית נקי, ואם אין להם כוס חד פעמי רשאי לשתות בכוס רגיל ואפילו מפורצליין.

הרב שי טחן

הנוסע בחברת תעופה המציעה קפה בכוסות ששתו בהם חלב נכרים, יבקש שיגישו לו קפה בכוס חד פעמי או בכוס זכוכית, ואם אין להם יש להקל לשתות את הקפה גם בכוס רגיל ואף בכוס פורצליין, ואף שפעמים רבות הם מערים את החלב האסור מכלי ראשון שהיד סולדת בו שדינו שאוסר את הכלי, ועוד שגם בכלי שני יש לאסור לכתחילה, כמו שהביא מרן השולחן ערוך (יו״ד סימן קה ס״ב), מכל מקום כתב הגר״ע יוסף (שו״ת יחוה דעת ח״ד סימן מב) שיש להתיר זאת מטעם שבטיסה נחשב כבדיעבד, והנודע ביהודה (יו״ד קמא סימן לו) היקל למי שהוא בדרך לשתות קפה בכלי נכרים אף שרגילים ליתן בו חלב שלהם. ובהגהות הגרב״פ כתב שזה רק בכלי שני, אבל בכלי ראשון אף שאין לו כלי אחר הוי כלכתחילה ואסור.

ועוד צירף לזה את דעת הפרי חדש (סימן קטו סוף סק״ו) שכיון שחלב גויים לא נאסר במנין ואינו אסור רק משום תערובת חלב טמא, במקומות שאין מצוי בהם חלב טמא יש להקל.

והיום הנוהג בטיסות להגיש קפה רק בכלים חד פעמיים, אכן מתשובה זו ניתן ללמוד למקומות שעדיין מגישים קפה בכלים רגילים, ועדיין נראה שהיום המציאות שונה בכמה אופנים. ונסביר:

הנה נראה שדברי הנודב״י אינם שייכים בזמנינו כיון שאין חלב טמא מצוי בינינו כלל, אלא כל חלב הנמכר בשוק בא מפרה, ולכן השאלה היא רק לגבי חלב נכרי, ומדברי הנודב״י נראה שדיבר על חלב טמא ממש, שכן בסוף תשובתו כתב שאף שהיה מקום לסמוך על דעת הפרי חדש שהבאנו לעיל שאין חלב טמא שכיח אף על פי כן לא רצה להכניס עצמו לדון ולהקל בזה. ואם כן במקום שודאי אין חלב טמא כמו במקומותינו אין לאסור.

עוד נראה שמה שכתב הגר״ע יוסף שהמלצרים מערים לתוך הספל חלב מכלי ראשון אין המציאות כן היום, שהחלב נמזג קר אל תוך הקפה שנמצא בכלי שני או שלישי ואין לאסור.

וגם הגאון הר״ש קלוגר (האלף לך שלמה יו״ד סימן קצא) כתב שאף שהנודב״י החמיר, מכל מקום לא החמיר בכלי פורצליין כיון שהוא כלי שני, כי לרוב אין שותים בהם רק תה וכדומה, ואם מערבין בהם חלב, הוי ספק אם זה חלב בהמה או חלב טמאה, וגם שהחלב ניתן אחר שהמשקה כבר נמצא בכוס שהוא כלי שני, וכל שאין החלב רותח אין הוא אוסר, ולכן כתב להקל, ובפרט אם כבר קנה את הקפה מהנכרי דהוי כדיעבד.

ולגבי איסור בישול עכו״ם בקפה ידוע שאף שהאר״י ז״ל החמיר (הובא בברכי יוסף בשיורי ברכה קיג, ג ובבא״ח שנה ב’ חוקת הלכה טז), כבר נהגו העולם להקל בהסתמך על דברי הפרי חדש (יו״ד סימן קיד סק״ז) שהקפה בטל למים שאין בהם משום בישול עכו״ם.