לא יטייל במקומות שיש בהם פסלי עבודה זרה, ואם הגיע למקום שיש בו פסל של עבודה זרה ימנע מלהתבונן בו, וכן אסור לשמוע כלי שיר המנגנים לאלילים או להריח בריח של האלילים. אבל צורות שנעשו לנוי בלבד ולא לעובדם אין איסור.

 הרב שי טחן 

בשולחן ערוך (יו״ד סימן קמב סעיף טו): "אסור לשמוע שיר של עבודת כוכבים או להסתכל בנוי עבודת כוכבים". ובש״ך (ס״ק לג) פירש: "באלילים עצמם שנעבדו אסור להסתכל בהן לראות נויין, אבל צורות שנעשו לנוי ולא לעבוד מבואר בתוספות והרא״ש דמותר״.

וברמ״א העיר שמותר אם אינו מתכוון, דישנה מחלוקת אחרונים אם חייב להימנע מכל הנ״ל, ולדעת הש״ך (ס״ק לד) אפילו שאפשר לו לילך למקום אחר מותר כשאינו מתכוון. וחידש שאם יש באפשרותו לאטום אזניו ולעצום עיניו ולסתום נחיריו מן הקול והמראה והריח מותר גם ללא אטימה עצימה וסתימה משום דהלא הוי פסיק רישא. ובקובץ שיעורים (פסחים קטו) הקשה דמה בכך שיכול לסתום נחיריו וכו’, מכל מקום אם אינו סותם הוי פסיק רישא.

ומאידך בחכמת אדם (הלכות ע״ז כלל פד אות טז) אסר את ההנאה בפועל: "אסור לשמוע הכלי שיר ולהריח הריח ולהסתכל בנויה, וכל שכן בעבודה זרה עצמה. ואם צריך לילך דרך שם ישמור את עצמו שלא יהנה, ואף על גב דאינו מתכוין כיון דהוי פסיק רישא. ובמתכוין אסור אפילו אין לו דרך אחר".

והגרי״ש אלישיב (אשרי האיש יו״ד ח״א סימן י אות יא) אסר אפילו להסתכל בתמונות המראות את הכנסיה מבפנים כיון שנעשה לנוי עבודה זרה. ולענין הסתכלות על בנין הכנסיה החיצונית התבטא שיש להרחיק מן הכיעור.