הלכות כיבוד הורים לרמבם - הכנסת תוכן זה לזכות סבתי הכשרה והצנועה אשר שימשה דוגמא חיה ליוצאי חלציה שהיום יז טבת יום פטירתה , זכתה ונפטרה ונקברה בערב שבת קודש - אשת חייל רבקה בת נעימה רוח ה' ינחה בגן עדן עם כל נשמות ישראל אמן
6/1/2026
- הִלְכּוֹת מַמְרִים
- פרק שישי
- א כִּבּוּד אָב וָאֵם מִצְוַת עֲשֵׂה גְּדוֹלָה וְכֵן מוֹרָא אָב וָאֵם. שָׁקַל אוֹתָן הַכָּתוּב בִּכְבוֹדוֹ וּבְמוֹרָאוֹ. כָּתוּב (שמות כ יב) "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" וְכָתוּב (משלי ג ט) "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ". וּבְאָבִיו וְאִמּוֹ כָּתוּב (ויקרא יט ג) "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" וְכָתוּב (דברים ו יג) "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא". כְּדֶרֶךְ שֶׁצִּוָּה עַל כְּבוֹד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וּמוֹרָאוֹ כָּךְ צִוָּה עַל כְּבוֹדָם וּמוֹרָאָם:
- ב הַמְקַלֵּל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ בִּסְקִילָה וְהַמְגַדֵּף בִּסְקִילָה. הִנֵּה הִשְׁוָה אוֹתָן בָּעֹנֶשׁ. הִקְדִּים אָב לְאֵם לְכָבוֹד וְהִקְדִּים אֵם לְאָב לְמוֹרָא לְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִים בֵּין לַמּוֹרָא בֵּין לְכָבוֹד:
- ג אֵי זֶהוּ מוֹרָא וְאֵי זֶהוּ כָּבוֹד. מוֹרָא לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ. וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו וְלֹא מַכְרִיעַ אֶת דְּבָרָיו. וְלֹא יִקְרָא לוֹ בִּשְׁמוֹ לֹא בְּחַיָּיו וְלֹא בְּמוֹתוֹ. אֶלָּא אוֹמֵר אַבָּא מָרִי. הָיָה שֵׁם אָבִיו אוֹ שֵׁם רַבּוֹ כְּשֵׁם אֲחֵרִים מְשַׁנֶּה אֶת שְׁמָם. יֵרָאֶה לִי שֶׁאֵין נִזְהָר בְּכָךְ אֶלָּא בְּשֵׁם שֶׁהוּא פֶּלֶא שֶׁאֵין הַכּל דָּשִׁין בּוֹ. אֲבָל הַשֵּׁמוֹת שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶן אֶת הָעָם כְּגוֹן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב משֶׁה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בְּכָל לָשׁוֹן וּבְכָל זְמַן קוֹרֵא בָּהֶן לַאֲחֵרִים שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם. אֵי זֶהוּ כָּבוֹד מַאֲכִיל וּמַשְׁקֵה מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה מִשֶּׁל הָאָב. וְאִם אֵין מָמוֹן לָאָב וְיֵשׁ מָמוֹן לַבֵּן כּוֹפִין אוֹתוֹ וְזָן אָבִיו וְאִמּוֹ כְּפִי מַה שֶּׁהוּא יָכוֹל. וּמוֹצִיא וּמַכְנִיס וּמְשַׁמְּשׁוֹ בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהַשַּׁמָּשִׁים מְשַׁמְּשִׁים בָּהֶן אֶת הָרַב. וְעוֹמֵד מִפָּנָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹמֵד מִפְּנֵי רַבּוֹ:
- ד וְהָאָב שֶׁהָיָה תַּלְמִיד בְּנוֹ אֵין הָאָב עוֹמֵד מִפְּנֵי הַבֵּן אֲבָל הַבֵּן עוֹמֵד מִפְּנֵי אָבִיו אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תַּלְמִידוֹ וְחַיָּב לְכַבְּדוֹ בִּשְׁאָר דְּרָכָיו בִּשְׁעַת עֲשִׂיַּת מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ וַעֲשִׂיַּת חֲפָצָיו. כֵּיצַד. הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לְמָקוֹם לֹא יֹאמַר מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי. אֶלָּא מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל אַבָּא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. לְעוֹלָם יִכְלל בִּכְלַל דְּבָרָיו שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ בִּכְבוֹד אָבִיו וְשֶׁמִּתְיָרֵא מִמֶּנּוּ:
- ה וְחַיָּב לְכַבְּדוֹ אֲפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ. כֵּיצַד. הָיָה אוֹמֵר דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו לֹא יֹאמַר כָּךְ אָמַר אַבָּא. אֶלָּא אוֹמֵר כָּךְ אָמַר אַבָּא מָרִי אֲנִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁלְּאַחַר מִיתָתוֹ. אֲבָל לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אוֹמֵר זִכְרוֹנוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:
- ו אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה חַיָּבִין בְּמוֹרָא וְכָבוֹד. אֶלָּא שֶׁהָאִישׁ יֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת וְהָאִשָּׁה אֵין בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת שֶׁהֲרֵי רְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ. לְפִיכָךְ אִם נִתְגָּרְשָׁה אוֹ נִתְאַלְמְנָה הֲרֵי שְׁנֵיהֶם שָׁוִים:
- ז עַד הֵיכָן הוּא כִּבּוּד אָב וְאֵם. אֲפִלּוּ נָטְלוּ כִּיס שֶׁל זְהוּבִים שֶׁלּוֹ וְהִשְׁלִיכוּ בְּפָנָיו לַיָּם לֹא יַכְלִימֵם וְלֹא יְצַעֵר בִּפְנֵיהֶם וְלֹא יִכְעֹס כְּנֶגְדָּם אֶלָּא יְקַבֵּל גְּזֵרַת הַכָּתוּב וְיִשְׁתֹּק. וְעַד הֵיכָן מוֹרָאָן אֲפִלּוּ הָיָה לוֹבֵשׁ בְּגָדִים חֲמוּדוֹת וְיוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ בִּפְנֵי הַקָּהָל וּבָא אָבִיו וְאִמּוֹ וְקָרְעוּ בְּגָדָיו וְהִכּוּהוּ בְּרֹאשׁוֹ וְיָרְקוּ בְּפָנָיו לֹא יַכְלִימֵם אֶלָּא יִשְׁתֹּק וְיִירָא וְיִפְחַד מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים שֶׁצִּוָּהוּ בְּכָךְ. שֶׁאִלּוּ מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גָּזַר עָלָיו דָּבָר שֶׁהוּא מְצַעֵר יֶתֶר מִזֶּה לֹא הָיָה יָכוֹל לְפַרְכֵּס בַּדָּבָר. קַל וָחֹמֶר לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּרְצוֹנוֹ:
- ח אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָךְ נִצְטַוֵּינוּ אָסוּר לְאָדָם לְהַכְבִּיד עֵלּוֹ עַל בָּנָיו וּלְדַקְדֵּק בִּכְבוֹדוֹ עִמָּהֶם שֶׁלֹּא יְבִיאֵם לִידֵי מִכְשׁוֹל. אֶלָּא יִמְחל וְיִתְעַלֵּם שֶׁהָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל:
- ט וְהַמַּכֶּה בְּנוֹ גָּדוֹל מְנַדִּין אוֹתוֹ שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל:
- י מִי שֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתּוֹ שֶׁל אָבִיו אוֹ שֶׁל אִמּוֹ מִשְׁתַּדֵּל לִנְהֹג עִמָּהֶם כְּפִי דַּעְתָּם עַד שֶׁיְּרֻחַם עֲלֵיהֶן. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתַּטּוּ בְּיוֹתֵר יְנִיחֵם וְיֵלֵךְ לוֹ וִיצַוֶּה אֲחֵרִים לְהַנְהִיגָם כָּרָאוּי לָהֶם:
- יא הַמַּמְזֵר חַיָּב בִּכְבוֹד אָבִיו וּמוֹרָאוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר עַל מַכָּתוֹ וְקִלְלָתוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. אֲפִלּוּ הָיָה אָבִיו רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת מְכַבְּדוֹ וּמִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ. רָאָהוּ עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה לֹא יֹאמַר לוֹ אַבָּא עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא יֹאמַר לוֹ אַבָּא כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ וְכָךְ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ וְלֹא כְּמַזְהִירוֹ:
- יב מִי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה בֵּין שֶׁאָמַר לוֹ לַעֲבֹר עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה אוֹ לְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה אֲפִלּוּ שֶׁל דִּבְרֵיהֶם. הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁמַע לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט ג) "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ". כֻּלְּכֶם חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי:
- יג אָמַר לוֹ אָבִיו הַשְׁקֵנִי מַיִם וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה אִם אֶפְשָׁר לַמִּצְוָה שֶׁתֵּעָשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים תֵּעָשֶׂה וְיִתְעַסֵּק בִּכְבוֹד אָבִיו שֶׁאֵין מְבַטְּלִין מִצְוָה מִפְּנֵי מִצְוָה. וְאִם אֵין שָׁם אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹתָהּ יִתְעַסֵּק בַּמִּצְוָה וְיָנִיחַ כָּבוֹד אָבִיו שֶׁהוּא וְאָבִיו חַיָּבִים בִּדְבַר מִצְוָה. וְתַלְמוּד תּוֹרָה גָּדוֹל מִכְּבוֹד אָב וָאֵם:
- יד אָמַר לוֹ אָבִיו הַשְׁקֵנִי מַיִם וְאָמְרָה לוֹ אִמּוֹ הַשְׁקֵנִי מַיִם מֵנִיחַ כְּבוֹד אִמּוֹ וְעוֹסֵק בִּכְבוֹד אָבִיו תְּחִלָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא וְאִמּוֹ חַיָּבִין בִּכְבוֹד אָבִיו:
- טו חַיָּב אָדָם לְכַבֵּד אֶת אֵשֶׁת אָבִיו אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ כָּל זְמַן שֶׁאָבִיו קַיָּם שֶׁזֶּה בִּכְלַל כְּבוֹד אָבִיו. וְכֵן מְכַבֵּד בַּעַל אִמּוֹ כָּל זְמַן שֶׁאִמּוֹ קַיֶּמֶת. אֲבָל לְאַחַר מִיתָתָהּ אֵינוֹ חַיָּב. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁיִּהְיֶה אָדָם חַיָּב בִּכְבוֹד אָחִיו הַגָּדוֹל כִּכְבוֹד אָבִיו:
- תגיות :
- מצווה לשון חיבור - צוותא , מצוות ואהבת לרעך כמוך , מצוות זיכוי הרבים , חוזרים בתבונה לדרך התורה והמצוות - חיים עם משמעות, תיקון למחטיא את הרבים. קיימת מצווה לבדוק את אמיתות התורה : נשאת ונתת באמונה :
- חלק פצפון מההוכחות
- הוכחות הלכתיות-ביולוגיות
- סימני כשרות: התורה מפרטת בפרשת "ויקרא" (פרק י"א) סימנים מיוחדים לבהמות טהורות (הפרסת פרסה ושסועה והעלאת גרה), ומוסרת כי ישנם ארבעה מינים של בעלי חיים שיש להם רק סימן אחד בלבד (הגמל, השפן, הארנבת והחזיר). התורה גם מוסרת כי "כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר" לגבי דגים. טענות אלו הוכחו כמדויקות גם במחקרים מודרניים.
- הוכחות היסטוריות-מדויקות
- חקר מעמקי הים: ידע זה על סימני הדגים היה בלתי אפשרי להשגה בתקופת מתן התורה. הוכחה זו מחזקת את הטענה שהתורה נכתבה על ידי בורא העולם, שכן היא מוסרת ידיעות שמעבר ליכולותיהם של בני האדם בתקופה ההיא.
- אורך התורה: התורה נכתבה בשלמותה וברמת דיוק גבוהה, והשפה שבה נכתבה משקפת את הכתב המקורי של שפת הקודש.
- https://mobile.arachim.org/?FAQID=2791
- https://www.hidabroot.org/article/1143738
- https://www.yeshiva.org.il/ask/137587
- https://mobile.arachim.org/?FAQID=2791
- חיים שלאחר החיים - חוזרים בתבונה לחקר האמת :
- https://youtu.be/xMLFTN4mcSI?si=-ICvmd0qAKe1le0l
- https://m.youtube.com/watch?v=_sptvVbn2PM
- https://m.youtube.com/watch?v=ELhc9Cd9A9I
- https://m.youtube.com/watch?v=GMBZEQH9EpM&pp=ygUl157XldeV16og16fXnNeZ16DXmSDXkNeV16gg15TXl9eZ15nXndIHCQkDCgGHKiGM7w%3D%3D
- https://www.sefaria.org.il/Likkutei_Etzot
- 70 שאלות :
- 70q.co.il
- https://www.kolel.org/videos/265614
- אם ברצונך לדעת מה היא יהדות ? מה יפה ביהדות או יש לך שאלות קשות או ברצונך לחוות חוויה רוחנית - סוף שבוע באווירה טובה מאוד. כמו כן מתקיימים סמינרים לחיזוק הקשרים במשפחה, סופי שבוע בבית מלון עם למידה של תכנים ברומו של עולם, לפרטים נוספים והרשמה
- כנסו ללוח אירועים של ארגון ערכים
- https://mobile.arachim.org/?Events=1
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
